יצחק למדן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: ס. יזהר |
←ביוגרפיה: הערת שוליים |
||
שורה 16:
למדן התפרסם בכל רחבי העולם היהודי ב[[פואמה]] הגדולה הדראמטית [[ציונות|והציונית]] שלו "[[מסדה (פואמה)|מסדה]]", [[1927]]. לפואמה "מסדה" הייתה השפעה עצומה על הנוער היהודי ב[[יהדות התפוצות|תפוצות הגולה]]. בזכות הפואמה הזו בעיקר, נחשב למדן בין שלושת [[האבות המייסדים]] של [[שירה עברית|השירה העברית]] בארץ ישראל, ביחד עם [[אברהם שלונסקי]] ו[[אורי צבי גרינברג]]. בשנת 1929 נישא לאני בת אלברט בלהיימר שהייתה מזכירתו של [[חיים ארלוזורוב]].
ב-[[1934]] החל לערוך ולהוציא לאור את כתב העת הספרותי "[[גליונות]]", שהפך לגולת הכותרת של מפעלו הספרותי. "גליונות" התמיד בהופעתו כעשרים שנים רצופות, עד פטירתו של יצחק למדן, בגיל 57. בכתב העת הזה נדפסו יצירותיהם של ראשוני הסופרים והמשוררים מבני הארץ, שלימים הפכו ליוצרים המובילים ב[[ספרות עברית|ספרות העברית]]. סיפורו הראשון של [[ס. יזהר]] "אפרים חוזר לאספסת" פורסם בגליונות, ולמדן הוא זה ששכנע את יזהר סמילנסקי לבחור בשם העט: ס. יזהר.<ref>[[ניצה בן-ארי|ניצה בן ארי,]] '''[[ס. יזהר]]; סיפור חיים,''' [[ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב|ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב]], 2013, עמ' 348</ref> למדן נפטר בגיל צעיר יחסית, ומאז פטירתו דעך זכר שירתו. סמוך למותו, בשנת [[ה'תשט"ו]]-[[1955]], הוענק ללמדן [[פרס ישראל]] לספרות יפה.
יצחק למדן תרגם ערך ואסף מעשיות עמים ואגדות עמים, והוציא אותן לאור בשורה של ספרים. תרגומיו לילדים ונוער התחבבו מאוד על קהל הקוראים הצעיר, ופרס ספרות הילדים של עיריית [[רמת גן]] נקרא [[פרס למדן]] על שמו. כל כתבי למדן החלו לצאת מחדש בשנת [[1998]]. ובהם גם אגרותיו ויומנו.
| |||