הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות תוכחה"

הוסרו 1,011 בתים ,  לפני שנתיים
מלבד הוספה זו הקודם עדיף
(טעויות רבות. כל התיקונים מהמשנה ברורה.)
(מלבד הוספה זו הקודם עדיף)
==דיני המצווה==
 
כאשר רואה אדם את חבירו (או קבוצת אנשים) עובר על [[מצוותמצווה לא תעשהמדאורייתא|עבירהמצווה]], ואוליהכתובה חברובפירוש יקשיב לובתורה, חייב להוכיחו עד שיחזור בו, בין ב[[מצוות שבין אדם לחברו]] ובין ב[[מצוות שבין אדם למקום]], בין [[דאורייתא ודרבנן|דאוריתא]] בין [[דאורייתא ודרבנן|דרבנן]] בין ב[[שוגג ומזיד|שוגג]] בין ב[[שוגג ומזיד|מזיד]]. אם לא מוכיחו, גם הוא נענש על העבירה שעשה חברו. עם זאת אם האדם בטוח לגמרי שחברו לא יקשיב לו, והחוטא עושה במזיד, אזי אם זו קבוצת אנשים יוכיח פעם אחת בלבד, ואם חבר יחיד, יוכיחו עד שינזוף בו חברו.
 
המוכיח את חבירו שעבר עבירה בסתרחברו צריך לפנות אליו בסתרביחידות, ולהוכיחו בלשון רכה ובדברי נחת ולעשות הכל כדי שלא יביישויתבייש. ואם אין זה עוזר, הוא נדרש להוכיחו פעמים רבות עד שיהיה קרוב החוטא להכות את המוכיח. וזאת מדין הערבותה[[כל ישראל ערבים זה בזה|ערבות]] שנטלו עם ישראל זה על זה. אך אם חברו עבר עברה מול קהל צריך לפנות אליו מיד ולא בסתר כי זהו [[חילול השם]].
 
אם המוכיח הוא אדם שיכול להעניש את עובר העברה (כמו אבא לבן או רב לתלמיד) ולכפות עליו לא לעשות את העבירה, ובמקרה שלא מצליח להוכיחו בעדינות ובלשון רכה, אזי חובה עליו להענישו עד שלא יעשה את העברה, ואם לא יעשה כן אף הוא נענש בחטאי החוטא.
===מקרים שאין להוכיח===
* כשאין שום תועלת בהוכחה{{הערה|תוספות למסכת שבת נה, ב [[ד"ה]] ואע"ג}} או שהחוטא עלול לשונאו עקב כך ואף להזיק לו אזי פטור הוא מהמצווה.{{הערה|ביאור הלכה סימן תר"ח, ד"ה חייב להוכיחו בשם ספר חסידים}}. ואמרו חז"ל: {{ציטוטון|ואמר [[רבי אילעא]] משום ר' [[אלעזר ברבי שמעון]] כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע... שנאמר אל תוכח לץ בן ישנאך|מסכת יבמות, דף סה}}
* אםב[[מצווה עוברמדרבנן]], העבירהאו עובראפילו עליהבמצווה בשוגג,מהתורה והמוכיחהנלמדת בטוחכ[[הלכה לגמרילמשה כימסיני]] החוטאאו לאמ[[י"ג יקשיבמידות לו,שהתורה אזינדרשת אסורבהן]] לואך להוכיחואינה כירשומה ממילאב[[תורה לאשבכתב]], יקשיבנפסק כי ו-"מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידין".; אבלואדם אםשרואה זהשגם דבראם מפורשיוכיח בתורהלא אזישמעו אומריםלו, שהואכדאי בטוחיותר מזיד.שלא יוכיח, כך למשל נפסקאנו נזהרים שלא להוכיח את האנשים האוכלים בערב יום כיפור עד שחשכה, שכן הם עושים בשגגה, ומצוותמצוות תוספת [[יום הכיפורים]] היא מדרבנן, ולכן אין מוכיחים אותם, כי אנו יודעים שלא ישמעו לנו ועדיף שלא יעשו במזיד{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]], הלכות סעודה המפסקת, [[אורח חיים]] סימן תר"ח}}.
* מצוות התוכחה קיימת רק באדם המוגדר כ"עמיתך" ("הוכח תוכיח את עמיתך"), כלומר - אדם שאינו מחלל[[משומד|פורק שבת ברבים ואינו אוכל נבלות להכעיסעול]]. אדם שאינו כזה אין כל מצווה או חובה להוכיחו.{{הערה|[[ביאור הלכה]] סימן תר"ח, [[דיבור מתחיל|ד"ה]] אבל אם}}.
 
== כיום ==
חז"ל התלוננו על הבעייתיות שקיימת היום במצוות התוכחה, שכן כאשר אדם מוכיח את חברו על דבר קטן - חברו לא יקבל ממנו כיון שהמוכיח נגוע בבעיה גדולה יותר, וכן שאין איתנו אנשים שיודעים כיצד להוכיח: {{ציטוט
|תוכן=תניא א"ר טרפון תמה אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך אמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח
|מקור={{בבלי|ערכין|טז|ב}}}} אף על פי כן, כתבו הפוסקים שאין זה מבטל את מצוות התוכחה לגמרי ואם ישנו סיכוי אפילו קטן שהחוטא ישמע, צריך להעיר לו.{{הערה|[[משנה ברורה]] סימן תרח, סעיף ב}}
 
עם זאת יש להזהר מאד כי אין להוכיח משהו שעלול לשנוא את המוכיח, ועל כן אף כיום אין מוכיחים [[חילונים]] העוברים על עבירות, וכן לרוב לא מוכיחים אנשים שאינם חברים די טובים שודאי לא ישנאו את המוכיח.
 
בנוסף
 
==קישורים חיצוניים==