חדייב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
הגהה, עריכה קלה
שורה 9:
בהשפעת הקהילה היהודית הגדולה שחיה בתחומי הממלכה, חלק ממלכי המדינה [[גיור|התגיירו]] ב[[המאה ה-1|מאה הראשונה לספירה]]. [[הלני המלכה]] ובנה המלך [[מונבז השני|מונבז]] (מכונה ב[[תלמוד]]: "מונבז המלך") תרמו ל[[בית המקדש השני]], והקימו ארמונות ב[[ירושלים]], באזור [[העופל]] (בחלק הצפוני של [[עיר דוד]]).
 
ב[[משנה]] מסופר שמונבז עשה ידיות מזהב לכל כלי [[יום הכיפורים]]; והלני המלכה עשתה נברשת [[זהב]] בפתחו של בית המקדש, וכן טבלת זהב שעליה הייתה כתובה פרשת [[סוטה (הלכה)|סוטה]]. ([[מסכת יומא|יומא]] ג, י). גם יוסף בן מתתיהו מזכיר את החדייבים מספר פעמים בכתביו ומספר על משלחת צבאית שהגיעה בזמן [[המרד הגדול]] כדי לסייע ליהודים המורדים.
 
בשנת 116 הקיסר הרומאי [[טראיאנוס]] כבש וסיפח את הממלכה ל[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]], אולם יורשו, [[אדריאנוס]], ויתר על כל כיבושיו במזרח.
 
[[קברי המלכים|קברותיהם]] המפוארים של בני המלוכה של חדייב, שנחצבו לעומק כשמונה מטרים בסלע, נחפרו בשנת [[1863]] על ידי ה[[ארכאולוג]] הצרפתי [[פליסיאן דה סוסי]] בפאתי שכונת [[שייח' ג'ראח]] ב[[מזרח ירושלים]].
 
ייתכן שבעקבות התגיירותם של בני מעמד המלוכה (הלני המלכה ובניה: מונבז ואיזאטס) התגיירו רבים מתושבי הממלכה. אולם בתקופתב{{ה|מאה [[המאה ה-2השנייה לספירה]]}} בחרו תושבי חדייב [[המרת דת|להמיר את דתם]] ל[[נצרות]].{{הערה|1="מן המסד", משרד הביטחון - הוצאה לאור והוצאת "כרטא", 1986. עמוד 207.}}
 
==קישורים חיצוניים==