הבדלים בין גרסאות בדף "שכם בן חמור"

נוספו 34 בתים ,  לפני 3 שנים
'''שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר''', הוא [[דמות מקראית]] ממוצא חיווי אשר על אביו נאמר כי הוא "נְשִׂיא הָאָרֶץ".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לד|ב}}}} כאשר יצאה [[דינה]] בת [[יעקב]] ו[[לאה]] מהאוהל "לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לד|א}}}}, ראה אותה שכם ואנס אותה.
 
==פרשת אונס דינה ==
==מוצאו==
מוצאו של שכם הוא מהחיווי, אחד משבעת עממי כנען. אין איזכוראזכור של עם זה במקורות חיצוניים. במקרא מופיע שמו של עם זה ב[[הברית עם הגבעונים|פרשת הגבעונים]], {{תנ"ך|שופטים|ט}} וב{{תנ"ך|יהושע|יא}}{{הערה|[[חיים חיון]], '''ותצא דינה: קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו''', ירושלים, מאגנס, 2011, ע"מ 19.}}
 
שכם בן חמור החוי אשר נראה כי ראה בבנות הארץ - 'ראה' את דינה, ו'חטף' נערה בתולה ממשפחה של זרים, משפחת יעקב, ו[[אונס|אנס]] אותה. לשכם הכרותהיכרות מוקדמת עם משפחת יעקב. כאשר המשפחה הגיעה מ[[פדן ארם|פדן]] התיישבו יעקב ומשפחתו ב[[שכם הקדומה|שכם]]. לאחר רכישת הנחלה, יעקב ביסס את עצמו וזאת כדי להפוך מתושב ארעי לתושב קבע. המשא ומתן לרכישת הנחלה התנהל מול משפחת חמור בן שכם. יש הסוברים כי שכם דאג נוכח התעצמות משפחת יעקב, והחליט להעביר מסר כוחני ומשפיל באמצעות אונס. במקרא ניתן למצוא סיפורים דומים בהם אנשי העיר מעבירים מסר מאיים ומשפיל לבאים העירה כדוגמת סיפור [[פילגש בגבעה]].{{הערה|[[אהובה אשמן]], '''תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא''', תל אביב, ידיעות אחרונות, 2008, ע"מ 178.}}
 
שכם בן חמור היה חיווי. באונסו את דינה הוא פגע במרקם העדין שבין החברות השבטיות היושבות בארץ. הוא עבר על החוק הברור שאינו מתיר חציית גבולות בין עמים, שבטים בארץ. אונס נערה משבט אחר פוגע במרקם הבין שבטי ומאיים על טוהר השבט.{{הערה|נחום אברהם, '''אנשי שוליים במקרא: ריקים ופוחזים, מצורעים הומואים, זונות וקדשות''', ירושלים, מוסד ביאליק, 2011, ע"מ 44}}
 
ב{{תנ"ך|בראשית|לד|ג}} מסופר שלאחר ששכם אונס את דינה ומענה אותה, הוא מתאהב בה. שכם מבקש מאביו [[חמור אבי שכם|חמור]] לקחת לו את דינה לאישה. בניו של יעקב אשר שומעים על האונס כועסים על כך.
==דמותו==
ב{{תנ"ך|בראשית|לד|ג}} מסופר שלאחר ששכם אונס את דינה ומענה אותה הוא מתאהב בה. שכם מבקש מאביו [[חמור אבי שכם|חמור]] לקחת לו את דינה לאישה. בניו של יעקב אשר שומעים על האונס כועסים על כך.
 
שכם ואביו מוכנים לשלם מחיר כבר עבור דינה: "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה."{{הערה|בראשית ל"ד, י"ב}} שכם ואביו מסכימים [[ברית מילה|למול את עצמם ואת בני העיר]] וזאת לפי דרישת בני יעקב. בני יעקב מנצלים את כאבם של חמור, אביו ואנשי העיר וטובחים בהם.