פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 31 בתים ,  לפני שנתיים
[[קובץ:Timna lake.JPG|ממוזער|250px|אגם והר תמנע]]
[[קובץ:אגם תמנע.jpg|250px|ממוזער|שמאל|האגם מלמעלה]]
[[קובץ:Mushroom in Timna Park in summer 2011 (3).JPG|250px|ממוזער|שמאל|הפטרייה]]
מאז סגירת המכרות הוחל בניצול הפוטנציאל הטמון בפיתוח תיירותי של אזור תמנע. עד היום כבר בוצע פיתוח בתחומים רבים, ותוכניות רבות הוצגו על ידי גורמים שונים במטרה לפתח את הפארק. יתרונו של האתר נמצא בשילוב של [[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגיים]], יחידות נוף, הקרבה לאילת המאפשרת הגעה ושהות במקום כחלק מחופשה ללא נסיעה ארוכה, וכן אזורים "הרוסים" או מופרים (של אזור המכרות המודרניים) אשר מאפשרים פיתוח ללא פגיעה נוספת בטבע והתנגדות של גורמי שמירת הטבע. הרעיונות אשר הועלו עד היום כוללים הצעות פיתוח רבות החל מפיתוח מתון של האזור להקלת הביקור באתרים הארכאולוגיים וכלה בתוכניות להקמת אתר נופש בממדי ענק. ככלל, הדילמה בפיתוח המקום נעה בין הרצון לשמור על אופיו המקורי של המקום תוך שיפור התנאים, אמצעי ההסברה ויצירת מקומות פעילות בהם יוכלו המבקרים לבלות נופש פעיל, לצד מרכז קניות בפתח הבקעה, לבין הרצון לנצל את האזור ליצירת אזור נופש פעיל שאינו קשור להיסטוריה של המקום ומנצל את הקיים ליצירת אטרקציות במתכונת [[פארק שעשועים]], תוך הקמת בתי מלון, אכסניות וכדומה.
תכנון הפארק במצבו כיום בוצע על פי תוכנית של ה[[קק"ל]] שהכין אדריכל הנוף [[צבי דקל]], שהוצגה בשנת [[1979]] ומימושה החל בשנת [[1980]]. פארק תמנע מוכרז כיום כ[[שמורת טבע|שמורה]] ומנוהל על ידי [[מועצה אזורית חבל אילות]] ו[[קרן קיימת לישראל]]. הכניסה לפארק היא בתשלום. בכניסה לפארק קיים מבנה קטן שבו ניתן לצפות בתצוגה אור קולית על המקום. בתוך הפארק נסללו כבישי גישה אשר מובילים לאתרים העיקריים – [[עמודי שלמה]], ציורי המרכבות, אתר הקשתות (פירי כריית נחושת), הפטרייה וה[[אגם]] המלאכותי. הוספו שלטי הכוונה, הותקנו פחי אשפה בכל האתר, נבנו מדרגות אשר עולות לתחריט האלה חתחור בעמודי שלמה, ואתרים ארכאולוגיים הוקפו בגדר. ליד עמודי שלמה נבנה דגם של "[[משכן|אוהל מועד]]" ומיצג של "[[יציאת מצרים]]" – האוהל נבנה בעיקר עבור התיירות ה[[בפטיסטים|בפטיסטית]] שהגיעה לפארק תמנע לרגל שנת [[2000]].
[[קובץ:Mushroom in Timna Park in summer 2011 (3).JPG|ממוזער]]
תכנון הפארק במצבו כיום בוצע על פי תוכנית של ה[[קק"ל]] שהכין אדריכל הנוף [[צבי דקל]], שהוצגה בשנת [[1979]] ומימושה החל בשנת [[1980]]. פארק תמנע מוכרז כיום כ[[שמורת טבע|שמורה]] ומנוהל על ידי [[מועצה אזורית חבל אילות]] ו[[קרן קיימת לישראל]]. הכניסה לפארק היא בתשלום. בכניסה לפארק קיים מבנה קטן שבו ניתן לצפות בתצוגה אור קולית על המקום. בתוך הפארק נסללו כבישי גישה אשר מובילים לאתרים העיקריים – [[עמודי שלמה]], ציורי המרכבות, אתר הקשתות (פירי כריית נחושת), הפטרייה וה[[אגם]] המלאכותי. הוספו שלטי הכוונה, הותקנו פחי אשפה בכל האתר, נבנו מדרגות אשר עולות לתחריט האלה חתחור בעמודי שלמה, ואתרים ארכאולוגיים הוקפו בגדר. ליד עמודי שלמה נבנה דגם של "[[משכן|אוהל מועד]]" ומיצג של "[[יציאת מצרים]]" – האוהל נבנה בעיקר עבור התיירות ה[[בפטיסטים|בפטיסטית]] שהגיעה לפארק תמנע לרגל שנת [[2000]].
 
בחלקו הדרום -מזרחי של הפארק התפתח מוקד בילוי ופעילות, ובמרכזו אגם מלאכותי. ראשיתו של אגם זה בסוללות עפר שהוקמו כדי להגן על מכרות תמנע החדשים הנמצאים בפתחה הדרומי של הבקעה מפני [[שטפון|שטפונותשיטפונות]] בנחל נחושתן. כתוצאה מכך נקווים המים באגם עונתי קטן למרגלות הסוללה. שטח האגם כ–14 דונם, ולידו נבנו סככות צל, שולחנות וספסלים, מלתחות ושירותים, חניון לילה, מסעדה, מזנון ואוהל בדואי. לקהל המבקרים מוצעות פעילויות שונות כגון רכיבה על [[גמל]]ים, גן משחקים, פעילות מילוי בקבוקים צבעונייםב[[חול]] צבעוני ומתקן להטבעת "מטבעות [[שלמה המלך]]" מנחושת. הפיתוח באתר בוצע במשותף על ידי הקק"ל, [[מועצה אזורית חבל אילות|המועצה האזורית חבל אילות]] והמנהלה לפיתוח התיירות בנגב. מצפון לאגם ממוקם אתר ה"נחושתמנע". זהו, אתר הסברה והדגמה של סיפור האדם והנחושת בתמנע. באתר דגמי חתכים של כריהכרייה ודגם של תנור התכה, וההסבר על כריית והפקת הנחושת בימי קדם מלווה בהדגמה תוך שיתוף הקהל. פעילויות נוספות המתבצעות בתמנע הן גלישה ואומגה מאתר הנמצא בצמוד לעמודי שלמה, רכיבה על אופנים, מטווחי חץ וקשת וטיולי לילה עם תאורה לילית.
 
פעילויות נוספות המוצעות בפארק תמנע הן גלישה באומגה מאתר צמוד לעמודי שלמה, רכיבה על אופניים, מטווחי חץ וקשת וטיולי לילה עם תאורה לילית.
 
== ראו גם ==
משתמש אלמוני