הבדלים בין גרסאות בדף "דוד גרשטיין"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
 
==שנות ה-80 והניסיונות הראשונים בפיסול==
שאיפתו של גרשטיין לתאר את ההווי היומיומי בישראל באופן אירוני בשלה בשנותב[[שנות ה-80]]. בשנים אלה עסק גרשטיין בתיאור פיגורטיבי של פרקים מההוויה הישראלית, אשר נבעו בין היתר מזכרונות ילדותו מתל אביב. הסדרה הראשונה תיארה מרפסות תל אביביות בסגנון [[באוהאוס]] באופי הומוריסטי-אירוני.{{הערה|1=גרשטיין, דוד, "מרפסות", הוצאת דומינו, 1984 }}. סדרה זו נבעה מזכרונות ילדותו של דור הוריו שהתבססו בתל אביב הקטנה והוא הביט עליהם בפליאה ובהומור. המתח בין דור הילדים הצברים לבין דור ההורים הגלותיים יחסית התבטא בציוריו. כך צייר בסדרה זו אנשים מבוגרים, בעלי אופי גלותי-משהו בפניהם, כפי שניבטו מעיני הילד הצבר הרואה את [[דור המדבר]], דור מייסדי המדינה אשר עלו אליה בגיל צעיר, אך עדיין טבועה הייתה בהם מורשת הגלות. ניצניה של סדרה זו בעבודות של גרשטיין משנות ה-70, בעבודות צבעי מים וגואש על נייר, אשר חלקן עובדו לציורי שמן על בד. בשנות ה-80 פיתח גרשטיין סדרות אלו לכדי סדרה נוספת של ציורי אנשים הרוחצים בים-המלח. אודות סדרה זו כתב אברהם אילת: "שוכני המרפסות ירדו לים-המלח והם רובצים לחופו מרוחי-בוץ, חושפים את גופותיהם הוורדרדים לחסדי קרני השמש והמלח המטגנים אותם באיטיות"{{הערה|1=אברהם אילת, "ים, בוץ ומלח", הוצאת המוזיאון הימי בחיפה, 2010}}.
 
במהלך שנים אלה, ועל אף ההדים החיוביים להם זכו ציוריו בעיתונות ובעולם האמנות, חש גרשטיין צורך בהתחדשות ובחיפוש כיוונים חדשים והרחבת גבולות הציור. במהלך השנים 1980-1987 עסק גרשטיין במקביל לציור גם בניסיונות פיסול בעץ, אשר היו "תלת-ממדיים אך שמרו על איכויותיהם הדו-ממדיות"{{הערה|1=Gordon, Irena. "Boundless Painting", David Gerstein Sculptures, Gerstein Publishing, 2008. }}. גרשטיין שאף "להרחיב את גבולות הציור" לתחום תלת-ממדי. לאחר כמה ניסיונות של פיסול בחומר, אשר לא סיפקו את האמן, גילה את הרעיון של חיתוך האלמנטים והרכבתם יחד למעין פיסול בחלל. הרעיון לכך נבע בעת שירותו במילואים, כאשר פירק קופסת קרטון המשמשמת מחסנית לתרמילים, צייר על מחיצותיה הפנימיים של הקופסה, ולאחר מכן הרכיב את הקופסה שנית. מכאן התגלגל הרעיון לציור על קרטון גדול-ממדים והרכבתו לפסלים תלת-ממדיים. לאחר מספר פסלים בקרטון המשיך גרשטיין לעץ ולאלומיניום דק. גרשטיין הגדיר שנים אלו כ"מאבק" בין הציור לפיסול, ודימה את יחסו לציור ליחסים אל רעיה, ומנגד את יחסו לפיסול למעין רומן מרתק ואסור.{{הערה|שם=aviv}}