אב"א אחימאיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחימאיר לא זוכה מאשמת רצח כיוון שלא הועמד לדין באשמת רצח
ביטול גרסה 21992764 של 93.173.61.118 (שיחה) אין להסתיר את עובדת הניקוי מאשמה
שורה 74:
[[קובץ:AJI view 270.jpg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|סוניה אחימאיר עם [[אברהם סטבסקי]] משמאל ו[[צבי רוזנבלט]] מימין, נאשמי המשפט על רצח ארלוזורוב, לאחר שחרורם מן הכלא. על השולחן דיוקנו של סנגורם [[הוראס סמואל]]]]
 
ב-[[16 ביוני]] 1933 בערב [[רצח חיים ארלוזורוב|נרצח]] המנהיג הציוני [[חיים ארלוזורוב]]. השלטונות הבריטים הטילו את האשמה על אנשי "[[ברית הבריונים]]". השלטונות הבריטים הודיעו כי ד"ר אב"א אחימאיר נחשד ב[[הסתה]] לרצח ועצרו אותו. בשל המעצר נמנעה ממנו ההשתתפות ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] ה-18, שאליו נבחר כציר. הוא ישב כשנה במעצר ב[[בית הסוהר המרכזי בירושלים]]. אחימאיר הועמדזוכה לדיןמאשמת באשמתהשתתפות הסתהברצח לרצחכבר לאחר שמיעת עדי התביעה. הנאשם [[צבי רוזנבלט]] זוכה, ואילו הנאשם [[אברהם סטבסקי]] הורשע ברצח והוטל עליו [[עונש מוות]] שבוטל ב[[ערעור]]. אולם אחימאיר לא שוחרר מהכלא, [[שביתת רעב|שבת רעב]] ארבעה ימים, ולאחר 80 שעות צום נעתר לבקשתו של [[הרב קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] והפסיקו. ואז הועבר ל[[כלא עכו]]. ב-[[12 ביוני]] החל משפט הנאשמים בשייכות ל"ארגון בלתי חוקי", "ברית הבריונים" (לאחר שהוכרזה כארגון לא חוקי). בין הראיות להאשמה הובאה קריאתו:{{הערה|אב"א אחימאיר, בתוך: קובץ מאמרים, עמ' 147. (המלל המקורי עובד לכתיב מלא).}}{{ש}}{{ציטוטון|הנוער, עליך לעמוד בפרץ, אם לבך חם וכואב לעמך הדווה והנתון למשיסה בארץ ובגולה, היה מוכן להיות בין הלוחמים לחירותה של ציון. אל תתן לעמך להיות עבד לכל פרא. שום ניסיון לא יצליח סביב שולחן עגול, גם לא שום ניסיון של פרלמנט ערבי. הלאה הבוגדים על הר הצופים! הלאה ממשלת חברון!}}
 
ב-19 ביולי 1934 הוא נדון לעשרים ואחד חודשי מאסר בפועל "עם עבודת פרך", וב-30 בנובמבר קוצר גזר דינו ל-18 חודשי מאסר. חבריו מחוץ לכלא ציינו את שמו בהתוועדויותיהם. כך למשל, ב-8 בדצמבר 1934, בוועידה הארצית השמינית של ברי הצה"ר בארץ ישראל, הוכרז שהיא "מברכת את ציר הכבוד שלה, את ד"ר אב"א אחימאיר, הנמק בכלא הממשלה בירושלים ומעודדת אותו ואת חבריו [[חיים דבירי|דבירי]] ו[[יעקב אורנשטיין|אורנשטיין]], בהכריזה כי סבלם מסמל את סבל התנועה כולה", וכך נהגו רבים אחרים.{{הערה|קובץ מאמרים, עמ' 148.}} ב-18 החודשים בכלא עיין בספרים שהובאו אליו וכתב יומן כמעט מדי יום ביומו – "רפורטאז'ה של בחור ישיבה". פרקים מן היומן התפרסמו בעיתון "[[הירדן (כתב עת)|הירדן]]" בחתימת א. אסיר-ציון ובספר שראה אור בשנת [[1943]].{{הערה|יוסף אחימאיר, הגר הגר בתוכנו, בתוך: קובץ מאמרים, עמ' 124.}} הוא השתחרר מן הכלא באוגוסט [[1935]] והתקבל באהדה גדולה על ידי משלחת של מרכז הצה"ר בארץ ישראל וחברי בית"ר.