טיפול משפחתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
|||
שורה 11:
במקביל, החלה בשנים אלו התפתחות מהירה בטכנולוגיית ה[[מחשבים]], [[ניתוח מערכות]] וכן בתאוריות [[תקשורת]] שונות בין אנשים ומערכות. במיוחד רבה חשיבותה של התפתחות [[תאוריית הקומוניקציה]] וערוצי תקשורת בין אנשים במערכות משפחתיות. תאוריה זו עלתה בין השאר במאמרים שפרסם ה[[סוציולוג]] וה[[אנתרופולוג]] הבריטי [[גרגורי בייטסון]] בשנות ה-50, למשל לגבי השפעת ההקשר המשפחתי והתקשורת בין חברי המשפחה על יצירת תסמינים של [[סכיזופרניה]]. בייטסון טען כי הסכיזופרניה היא בעלת תפקיד בשמירת האיזון המשפחתי במשפחות בהן היא מתפתחת אצל אחד מחבריה. אמנם מרבית טענותיו בנושא זה הוכחו במהלך השנים כמוטעות, אך המחקרים החדשניים שערך במשפחות והתצפיות הראשוניות על התקשורת והארגון במשפחה תרמו רבות להתפתחות תחום הטיפול המשפחתי.{{הערה|מתוך [http://www.abacon.com/famtherapy/history.html סקירה היסטורית על התפתחות הטיפול המשפחתי] של Allyn and Bacon/Longman publishing}}
בתחום ה[[פסיכותרפיה]], פורסמו בתקופה זו מאמרים של [[פילוסוף|פילוסופים]] ומטפלים מ[[פנומנולוגיה (פסיכולוגיה)|הגישה הפנומנולוגית]] (המתעניינת באופן שבו המטופל עצמו תופס ומייחס משמעות לעולם ולעצמו), וכן מ[[אקזיסטנציאליזם|הגישה האקזיסטנציאליסטית]] (הדוגלת בכך שלכל אדם יש מציאות ו[[אמת ושקר (פילוסופיה)|אמת]] משלו, ולכן החיפוש אחר אמת כללית אובייקטיבית הוא חסר משמעות). עובדים סוציאליים ב[[בריטניה]] החלו להתעניין בתקופה זו בתכונות המערכתיות של המשפחה וההשפעות ההדדיות של בני המשפחה זה על זה, וכך נהגו באופן טבעי לראיין מדי פעם קבוצה של בני משפחה ביחד, כשעלה הצורך בכך. בעקבות התפתחויות אלו, צמחה בקרב מטפלים תפיסה חדשה של האדם, לפיה יש תלות הדדית בין ישויות מנוגדות כמו הפרט וההקשר הסביבתי בו הוא חי, החלק והשלם. כך גם לגבי הנורמלי וה[[סטייה חברתית|סוטה]] - נטען כי ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] יש צורך להשליך על בודדים מתוכה את החלק החולה והשלילי שבה. צורך זה משתקף גם בתא המשפחתי, בו המשפחה לעתים קרובות משליכה על בן משפחה אחד, [[מטופל מזוהה|המטופל המזוהה]], המכונה גם [[שעיר לעזאזל (חברה)|שעיר לעזאזל]], את כל תחלואיה וקשיי התפקוד שלה, וכך גורמת להם להישאר מחוץ לגבולות ה"עצמי", על ידי השמתו בתוך ה"אחר"{{הערה|שם=סקינר}}.
תפיסות חדשות אלו השפיעו על מטפלים רבים. הפסיכיאטר [[נתן אקרמן]] ניסה לשלב רעיונות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיים]] קלאסיים עם טיפול משפחתי, ופתח ב-[[1957]] את אחת הקליניקות הראשונות לטיפול משפחתי, "הקליניקה לבריאות נפשית משפחתית" של שירותי המשפחה היהודיים ב[[ניו יורק]]. ב-[[1960]] ייסד גם את "מכון המשפחה" (שנקרא אחרי מותו "מכון אקרמן"), וכן כתב מאמרים וייסד ב- [[1962]] עם [[דון ג'קסון]] את כתב העת המדעי הראשון והמוביל בתחום עד היום, "תהליך משפחתי"{{הערה|מתוך [http://www.ackerman.org/corporation/history.html ההיסטוריה של מכון אקרמן], באתר המכון}}.
| |||