תאוריה ביקורתית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
ב[[סוציולוגיה]] וב[[פילוסופיה]], מושג המהווה קיצור עבור המושגים '''תאוריה ביקורתית של ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]]''' או '''תאוריה חברתית ביקורתית'''. במושג זה נעשה שימוש על ידי [[אסכולת פרנקפורט]], הרשת החברתית והאינטלקטואלית שלהם, ואלה שהושפעו מהם באופן אינטלקטואלי, על מנת לתאר את עבודתם שלהם, המוכוונת לעבר שינוי חברתי רדיקלי, ולשם הבחנה מ[[תאוריה]] מסורתית, כלומר תאוריה במובן ה[[פוזיטיביזם|פוזיטיביסטי]], ה[[מדע]]י, או התצפיתי הטהור. ב[[ספרות]], ב[[ביקורת ספרות|ביקורת הספרות]] וב[[לימודי התרבות]], '''תאוריה ביקורתית''' משמשת במובן אחר - תאוריה המשמשת לביקורת.
התאורטיקנים הביקורתיים הראשונים היו [[מרקסיזם|מרקסיסטיים]], וייתכן שהם בחרו בשם תאוריה ביקורתית של החברה כדי להימנע מהמשמעויות הפוליטיות השנויות במחלוקת של המונח [[מרקסיזם]]. יחד עם זאת היו סיבות חשובות אחרות לבחירה בשם זה. ראשית, הם קשרו את עצמם במפורש לפילוסופיה הביקורתית של [[עמנואל קאנט]], שבמסגרתה המונח ביקורת, ציין התבוננות פילוסופית במגבלות של טענות שנטענו עבור סוגים מסוימים של ידע, כמו גם קשר ישיר בין ביקורת שכזו והדגשת העצמאות המוסרית. בהקשר אינטלקטואלי, המוגדר באמצעות פוזיטיביזם דוגמטי וסיינטיזם מחד, וסוציאליזם מדעי דוגמטי מאידך, תאוריה ביקורתית התכוונה לשקם באמצעות גישה פילוסופית ביקורתית את האפשרות לשינוי מהפכני, אפשרות שבאותה התקופה נראתה להוגים מסוימים בדעיכה. שנית, בהקשר של אורתודוקסיה מרקסיסטית-לניניסטית ואורתודוקסיה [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטית]], המדגישה את המרקסיזם כסוג חדש של מדע פוזיטיבי, הוגים אלה קשרו את עצמם לאפיסטמולוגיה המשתמעת מעבודתו של [[קרל מרקס]], שהציגה את עצמה כביקורת (כמו בחיבור של מרקס "הקפיטל: ביקורת של כלכלה פוליטית"), ברצונם להדגיש שמרקס ניסה ליצור ניתוח ביקורתי מסוג חדש המוכוון לעבר מיזוג בין תאוריה לבין עיסוק מהפכני ממשי, ולא לעבר סוג חדש של מדע פוזיטיבי. ב[[שנות ה-60]] של [[המאה ה-20]] העלה [[יורגן האברמס]] את הדיון ה[[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגי]] למדרגה חדשה בחיבורו "'''ידע ואינטרסים אנושיים'''", בכך שהוא זיהה את הידע הביקורתי כמבוסס על עקרונות של התבוננות עצמית ושחרור, השונים מעקרונותיהם של [[מדעי הטבע]] ומדעי האדם.
| |||