משה שרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
מ וושינגטון -> וושינגטון די. סי. (תג) (דיון)
שורה 11:
ב-1975 נעשה מרצה בכיר, ב-1980 פרופסור חבר וב-1990 [[פרופסור מן המניין]]. בנוסף לכך שימש בין השנים 1971–1997 כפרופסור לשפה וספרות ערבית ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. עמד בראש החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון בין 1982 ל-1984, והיה הראשון שהכניס את הוראת האפיגרפיה הערבית לאוניברסיטה העברית ולאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1998 הוא יזם את ייסוד הקתדרה הראשונה בעולם ללימודים בהאיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והועמד בראשה. הוראתו האקדמית הקיפה את כל ההיסטוריה של ימי הביניים למן תקופת הנביא [[מוחמד]] ועד ל[[האימפריה העות'מאנית|תקופה העות'מאנית]].
 
שימש פרופסור באוניברסיטה הבינלאומית לנדג שב[[שווייץ]], [[עמית מחקר]] באוקספורד. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות [[אוניברסיטת פרינסטון|פרינסטון]], [[אוניברסיטת מישיגן|מישיגן]], [[אוניברסיטת קולומביה|קולומביה]], [[אוניברסיטת ניו יורק|ניו יורק]], [[אוניברסיטת מרילנד|מרילנד]], [[אוניברסיטת ויין סטייט|ויין סטייט]] ו[[אוניברסיטת נורת'ווסטרן|נורת'ווסטרן]], וכן באוניברסיטאות פרטיות ב[[יפן]]. הרצה ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] וב[[בית הנבחרים של ארצות הברית|קונגרס]] ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] ובפרנקלין ומרשל קולג' בלנקסטר [[פנסילבניה]] וב[[פינלנד]].
 
בשנת 1972 נתמנה למנהל המדעי של [[יד יצחק בן צבי]] ובמשך שלוש שנות שירותו בתפקיד הוא יזם את ייסודו של [[קתדרה (כתב עת)|כתב-העת "קתדרה"]], שעניינו מחקר ארץ ישראל.