מערכת הכבישים הבין-מדינתיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ,, ]], {{ס:\1|
מ וושינגטון -> וושינגטון די. סי. (תג) (דיון)
שורה 97:
תוכנית המספור של מערכת הכבישים הבין-מדינתיים פותחה בשנת [[1957]] על ידי [[ההתאחדות האמריקאית של פקידי התחבורה וכבישי המדינות]] (AASHTO). מדיניות המספור הנוכחית של ההתאחדות התקבלה ב-10 באוגוסט [[1973]]{{הערה|שם=א|1= Staff (January 2000). [http://cms.transportation.org/sites/route/docs/HO2_Policy_Retention_HO1.pdf "Establishment of a Marking System of the Routes Comprising the National System of Interstate and Defense Highways" (PDF).] American Association of State Highway and Transportation Officials. Retrieved January 23, 2008.}}. בתוך ארצות הברית הקונטיננטלית, ב-48 המדינות הרציפות שלה, הכבישים הבין-מדינתיים הבסיסיים (primary Interstates, או הראשיים - main line Interstates) הם בעלי מספרים הקטנים מ-100{{הערה|שם=א}}.
 
על פי תוכנית המספור, כבישי הרוחב (מזרח-מערב) נושאים מספרים זוגיים, ואילו כבישי האורך (צפון-דרום) נושאים מספרים אי-זוגיים. נתיבים בעלי מספר אי-זוגי ממוספרים בסדר עולה ממערב למזרח, ונתיבים בעלי מספר זוגי ממוספרים בסדר עולה מדרום לצפון (כדי למנוע בלבול עם מערכת הכבישים המהירים של ארצות הברית, שהם ממוספרים ממזרח למערב ומצפון לדרום), על אף שישנם חריגים לשני הכללים במספר מקומות. נתיבים בעלי מספרים המתחלקים ב-5, יועדו להיות עורקי תנועה ראשיים למרחקים ארוכים{{הערה|1=McNichol, Dan (2006). The Roads that Built America: The Incredible Story of the U.S. Interstate System. New York: Sterling Publishing. {{ISBN|9781402734687}}}}{{הערה|1=Weingroff, Richard F. (January 18, 2005). [http://www.fhwa.dot.gov/infrastructure/i76.cfm "Was I-76 Numbered to Honor Philadelphia for Independence Day, 1776?"]. Ask the Rambler. Federal Highway Administration. Retrieved January 17, 2008.}}. כבישי האורך הבין-מדינתיים הראשיים (צפון-דרום) ממוספרים בסדר עולה מ[[כביש בין-מדינתי 5]] שבין [[קנדה]] ו[[מקסיקו]] לאורך [[החוף המערבי (ארצות הברית)|החוף המערבי]] ועד ל[[כביש בין-מדינתי 95]] שבין קנדה ו[[מיאמי]] לאורך [[החוף המזרחי (ארצות הברית)|החוף המזרחי]]. כבישי הרוחב הבין-מדינתיים הראשיים (מערב-מזרח) ממוספרים בסדר עולה מ[[כביש בין-מדינתי 10]] המקשר בין [[סנטה מוניקה]], [[קליפורניה]] ו[[ג'קסונוויל]], [[פלורידה]], ועד ל[[כביש בין-מדינתי 90]] המקשר בין [[סיאטל]], [[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] ו[[בוסטון]], [[מסצ'וסטס]], כאשר ישנם שני חריגים: אין כבישים בין-מדינתיים במספרים 50 ו-60, וזאת משום שכבישים בעלי מספרים אלו יעברו דרך מדינות בהן ישנם כבישים מהירים בעלי אותו המספר, דבר שאיננו אפשרי על פי קוי היסוד של מנהל הכבישים המהירים{{הערה|שם=א}}{{הערה|1=Staff. [http://www.fhwa.dot.gov/interstate/faq.htm#question19 "Interstate FAQ"]. Federal Highway Administration. Retrieved June 26, 2009.}}.
 
ישנם מספרים בעלי שתי ספרות הנחלקים בין מקטעי כבישים בקצוות שונים של המדינה (כבישים מספר [[כביש בין-מדינתי 69|69]], [[כביש בין-מדינתי 74|74]], [[כביש בין-מדינתי 76|76]], [[כביש בין-מדינתי 84|84]], [[כביש בין-מדינתי 86|86]] ו-[[כביש בין-מדינתי 88|88]]). הסיבה לכך, לפחות אצל חלקם, היא השינוי בשיטת המספור כתוצאה מאימוץ מדיניות חדשה בשנת [[1973]]. קודם לכן, הייצוג של נתיבים בין-מדינתיים ארוכים כלל סיומת אות לאחר המספר; למשל, [[כביש בין-מדינתי 84|הכביש הבין-מדינתי המערבי 84]] נקרא אז "כביש בין-מדינתי מספר 80N", זאת משום שהיה צפוני ("N" מייצג "North", צפון) לכביש בין-מדינתי מספר 80. אך המדיניות החדשה גורסת כי, "לא יאומצו מספרים חדשים מחולקים (כמו למשל, "[[כביש בין-מדינתי 35W]]" ו"[[כביש בין-מדינתי 35E]]" וכו')". בנוסף, המדיניות החדשה ממליצה להחליף את המספרים המחולקים הישנים מהר ככל האפשר; למרות זאת, הכבישים הבין-מדינתיים מספר [[כביש בין-מדינתי 35W (טקסס)|35W]] ו-[[כביש בין-מדינתי 35E (טקסס)|35E]] עודם קיימים ב[[טקסס]], וכן הכבישים הבין-מדינתיים מספר [[כביש בין-מדינתי 35W (מינסוטה)|35W]] ו-[[כביש בין-מדינתי 35E (מינסוטה)|35E]] ב[[מינסוטה]]{{הערה|שם=א}}. בנוסף, על פי דרישות של הקונגרס, שלושה מקטעים של [[כביש בין-מדינתי מספר 69]] בדרום טקסס ייחנכו בעתיד, [[כביש בין-מדינתי 69E|69E]], [[כביש בין-מדינתי 69W|69W]] ו-[[כביש בין-מדינתי 69C|69C]] (כאשר "C" מייצג "Central", מרכז){{הערה|1= Essex, Allen (May 2013). [http://brownsvilleherald.com/news/valley/article_cbb0e04a-c99b-11e2-8c72-001a4bcf6878.html?mode=jqm "State adds I-69 to Interstate System".] The Brownsville Herald.}}.
שורה 162:
 
* '''אורך''':
:* '''הארוך ביותר (מזרח-מערב)''': 4,861.09 ק"מ: [[כביש בין-מדינתי 90]], מ[[בוסטון]], [[מסצ'וסטס]] ל[[סיאטל]], [[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]]{{הערה|שם=ד|1=Obenberger, Jon; DeSimone, Tony (April 7, 2011). [http://www.fhwa.dot.gov/programadmin/interstate.cfm#interstate_trivia "Interstate System Facts"]. Route Log and Finder List. Federal Highway Administration. Retrieved February 22, 2012.}}{{הערה|שם=ה|1=[http://www.fhwa.dot.gov/reports/routefinder/#s11 "Miscellaneous Interstate System Facts"]. Federal Highway Administration. April 6, 2011. Retrieved February 22, 2012.}}.
:* '''הארוך ביותר (צפון-דרום)''': 3,090 ק"מ: [[כביש בין-מדינתי 95]], מ[[האולטוק]], [[מיין]] ל[[מיאמי]], [[פלורידה]]{{הערה|שם=ד}}.
:*'''הקצר ביותר (כבישים ראשיים)''': 19.75 ק"מ: [[כביש בין-מדינתי 73]], מחבר את הערים [[אמרי (קרוליינה הצפונית)|אמרי]] ו[[גרינסבורו]] שב[[קרוליינה הצפונית]]{{הערה|שם=ה}}.