מערכת חצי האי – הבדלי גרסאות

'''מערכת חצי האי''' (ב[[אנגלית]]: Peninsula Campaign או Peninsular Campaign) ב[[מלחמת האזרחים האמריקנית]] הייתה מבצע ענק של [[צבא האיחוד]] (הצפון) בדרום מזרח [[וירג'יניה]], אשר נמשך ממרץ עד יולי 1862, והוביל לסדרת קרבות בין האיחוד לבין [[הקונפדרציה]] ([[מדינות הדרום]] שפרשו מן האיחוד). הייתה זו המתקפה הראשונה של האיחוד בקנה מידה גדול בזירה המזרחית. זירה שהשתרעה, כללית, בין בירת הצפון [[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], לבין בירת הדרום, [[ריצ'מונד]]. ההתקפה, שבוצעה על ידי [[ארמיית הפוטומק]], הונהגה על ידי [[מייג'ור גנרל]] [[ג'ורג' מקללן]]. הרעיון שעמד בבסיס אותה פעולה היה איגוף [[הארמייה של צפון וירג'יניה]] (שם זה ניתן לכוח בהמשך הקרבות המתוארים) של הקונפדרציה עליה פיקד [[ג'וזף אגלסטון ג'ונסטון]] (Johnston) שניצבה מולו בצפון וירג'יניה, על מנת להגיע בסופו של דבר לריצ'מונד. כוחות אחרים של האיחוד ריתקו באותו זמן חלקים מ[[צבא הקונפדרציה]] לאזור שבין שתי הבירות, היוו איום מתמיד על כוחות מדינות הדרום, והגבילו בהכרח את יכולתו להקצות חיילים לטפל באיום החדש.

ארמיית הפוטומק הפליגה ב-17 במרס 1862 מ[[אלכסנדריה, וירג'יניה]] (Alexandria, כעשרה ק"מ מדרום ל[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] הבירה). היה זה מבצע הובלה ענק שכלל מעל 70,000 חיילים, מעל 15,000 סוסים, 44 סוללות [[ארטילריה]], כ-1,150 עגלות ועוד טונות של ציוד ואספקה. כל אלה, מובלים ב-389 כלי שיט, נחתו בפורט מונרו שבקצהו הדרומי של חצי האי וירג'יניה, שם היו כבר כ-50,000 חיילים נוספים של הצפון.