חטיבת ביניים בישראל – הבדלי גרסאות

'''חטיבת ביניים''' היא חלק ממערכת ה[[חינוך פורמלי|חינוך הפורמלי]] ב[[ישראל]], שבו לומדים תלמידים בכיתות ז' עד חט' (גילאי 12 עד 15). חטיבות הביניים הוקמו במערכת ה[[חינוך בישראל]] החל משנת [[1968]], עם הנהגת רפורמה במערכת החינוך. במסגרת רפורמה זו הורחב מספר שנות הלימוד הנכללות ב[[חוק לימוד חובה]] עד לכיתה י', והוחלט על הקמת חטיבת הביניים, ששתי כיתותיה הראשונות נלקחו מ[[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]], והכיתה העליונה בה נלקחה מ[[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]].

חטיבות הביניים מופעלות בדרך כלל כמסגרת עצמאית, ולעתים פועלים חטיבת ביניים ובית ספר תיכון במתחם אחד, הקרוי "בית ספר שש-שנתי". בהתאם לכך, במרבית המקרים הרכב מוסדות החינוך לגילאי 6 עד 17 הוא כדלקמן: בית הספר היסודי - שש-שנתי (כיתות א'-ו'), ולאחריו חטיבת הביניים - תלת-שנתית (ז' עד חט'), ולבסוף בית ספר התיכון - תלת-שנתי (טי' עד י"ב). בכמה בתי ספר בישראל מאורגן החינוך ההתחלתי, בית הספר היסודי ו[[גן ילדים|גן הילדים]] במסגרת של חטיבה צעירה הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.