נצרות קתולית – הבדלי גרסאות

 

===מאבק האינווסטיטורה===

{{ערך מורחב|[[מאבק האינווסטיטורה]]}}

עד ל[[המאה ה-11|מאה ה-11]] השלטון החילוני היה למעשה עליון על הכנסייה: השלטונות החילוניים היו אלה שמינו את ה[[בישוף|בישופים]] בארצותיהם, ופעמים רבות הם העניקו את התפקידים היוקרתיים (מחוז כנסייתי היה מקור נאה להכנסות באותם ימים) למרבה במחיר. המצב הזה זכה לתמיכת הכנסייה (בדמות האפיפיור) משום שגם האפיפיורים מונו על ידי קיסר [[הקיסרות הרומית הקדושה]] והיו לכן תלויים בו. באמצע המאה ה-11 הכנסייה החליטה לשנות מצב זה, שהיה לרעתה. קבוצה של בכירים כנסייתיים ניצלה את העובדה שעל כס הקיסרות עלה הינוקא [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|היינריך הרביעי]], ובשנת [[1059]] כינסה כנס כנסייתי שבו נקבע כי האפיפיור לא ימונה על ידי הקיסר, אלא [[קונקלאב|ייבחר]] על ידי [[מועצת החשמנים]] (וכך הדבר קורה עד עצם היום הזה). בכך האפיפיורות יצאה משליטת הקיסר, והכנסייה הייתה מוכנה להטות את מאזן הכוחות לטובתה.

 

==דמוגרפיה==

לכנסייה הקתולית יש מאמינים ברוב מדינות העולם, וסך מאמיניה כ-1.1 מיליארד איש. באירופה, הקתולים הם רוב ב[[איטליה]], [[ליטא]], [[צרפת]], [[ספרד]], [[פורטוגל]], [[אוסטריה]], [[פולין]], [[הונגריה]], [[צ'כיה]], [[סלובקיה]], [[סלובניה]], [[קרואטיה]], [[אירלנד]], דרום [[גרמניה]], [[ולוניה]] וכמה מהקנטונים של [[שווייץ]]. כמו כן הקתולים מהווים רוב מוצק בכל רחבי [[אמריקה הלטינית]], בשל הפצת הקתוליות על ידי המיסיונרים והקונקיסטדורים הספרדים והפורטוגזים במהלך [[המאה ה-16]]. ב[[אפריקה]] הקתוליות נפוצה בעיקר במושבות-לשעבר שנשלטו בידי בלגיה, צרפת ופורטוגל, הקתוליות בעצמן; באסיה, רק בשתי מדינות יש רוב קתולי - [[הפיליפינים]] ו[[מזרח טימור]]. בנוסף לכך, ישנן קהילות קתוליות גדולות ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]].