אהוד בן גרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: חשד למילים בעייתיות אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 31.210.181.24 (שיחה) לעריכה האחרונה של אבי84 |
||
שורה 1:
{{שופט ישראל
|תקופת שיפוט=80 שנה
|קודמו=עתניאל בן קנז
|יורשו=שמגר בן ענת
|השגים עיקריים=שחרר את ישראל מהמואבים{{ש}} והרג את [[עגלון מלך מואב|עגלון]] מלכם
|שבט=בנימין
|שם=אהוד בן-גרא
|למניין=השופט השני}}
'''אֵהוּד בֶּן גֵּרָא''': על-פי הסיפור ה[[מקרא]]י, היה ה[[שופט (מקרא)|שופט]] השני ששפט את [[שבטי ישראל|ישראל]], כמתואר ב[[ספר שופטים]]. על פי הנאמר ב{{תנ"ך|שופטים|ג|טו|קצר=כן}}, אהוד היה מ[[שבט בנימין]] - "אהוד בן [[גרא בן הימיני]]{{הערה|1=כנראה אחד מאבותיו, [[גרא בן בנימין]], מופיע ב{{תנ"ך|בראשית|מו|כא}}}}", וכך גם על פי {{תנ"ך|דברי הימים א|ח|ג|קצר=כן}}.
אהוד היה שמאלי, שנאמר: "איש [[שמאליות|איטר יד ימינו]]".
==
לפי המסופר ב{{תנ"ך|שופטים|ג|ללא=ספר}} ב[[ספר שופטים]] בני ישראל עשו הרע בעיני [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]], ובשל כך סייע ה' ל[[עגלון מלך מואב]], להשתלט על שטחים בהם ישבו אחדים מ[[שבטי ישראל]] ולשעבד את יושביהם.{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ג|יב|טו}}}}
ב[[תנ"ך|מקרא]] עצמו מוזכרת "עיר התמרים", היא [[יריחו]], כעיר שנכבשה על ידי ה[[מואב|מואבים]], וכנראה השתלטו הם גם על שטחים קטנים מאוד בירדן, ועל אזור ההר בעבר הירדן המערבי. עגלון נעזר ב[[עמלק|עמלקים]] וב[[עמון|עמונים]] לשם כיבוש ישראל.
על פי המסופר, היו בני ישראל תחת שלטונו שמונה עשרה שנים. בני ישראל זעקו לה' בבקשת עזרה, "וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי" ({{תנ"ך|שופטים|ג|טו|קצר=כן}}), להצילם מיד המואבים.
==התנקשות בעגלון מלך מואב==
[[קובץ:19 Ehud kills Eglon - Judges 3 21 - Ford Madox Brown.jpg|360px|ממוזער|'''איור מאת פורד מדוקס בראון של אהוד מתנקש בעגלון''']]
על פי המסופר בספר שופטים, אהוד נקט בפעולה נועזת כדי להציל את ישראל. הוא החליט [[התנקשות|להתנקש]] במלך מואב בארמונו, ולהתחיל במלחמה מיד.
הוא הכין חרב פיפיות (חרב בעלת להב משני צידיה; רוב החרבות בעת העתיקה היו חדות רק מצד אחד), שהייתה קצרה מאוד, כדי שיוכל להחביא אותה מתחת לבגדיו. בגלל שאהוד היה איטר יד ימינו (שמאלי),הוא נשא את החרב בצד ימין וכך השומרים, שהיו בודקים אם יש חרב בצד שמאל, לא מצאו את חרבו. כתוצאה מכך היה יכול לגשת למלך חמוש מבלי שיעצרו בעדו.
אהוד נשלח בראש משלחת של בני ישראל להביא מנחה לעגלון. לאחר הגשת המנחה, אמר לו שיש לו אליו דבר סתר כדי שעגלון ירחיק מעליו את השומרים. לאחר מכן הוא אומר לו שיש לו דבר אלוהים, והמלך קם מתוך סקרנות. אהוד התקרב אל המלך, שהיה איש 'בריא' (שמן) מאוד, ודקר אותו ב[[בטן|ביטנו]] באמצעות החרב, על שני להביה, והותירה בתוך בטנו. כדי שהמלך לא יזעיק עזרה, דחף אהוד את החרב עמוק עד הוצאת הפַּרְשְׁדונָה (חלק מהמפרשים טוענים שהכוונה היא לצואתו של המלך, בעוד שאחרים מפרשים שפירוש המילה הוא 'קצה [[המעי הגס]]') אשר הדיפה ריח עז של צואה. אהוד יצא אל המסדרון, נעל את הדלת ונמלט אל הר שעיר. עבדי המלך ראו את אהוד נועל את הדלת, הריחו את ריח הצואה, והסיקו כי נעל אותה כיוון שהמלך עושה את צרכיו. משראו כי חלף זמן רב והמלך אינו פותח את הדלת, הם פתחו אותה וראו שהמלך מת.
==המלחמה במואב==
בינתיים הגיע אהוד אל [[הר אפרים]], שם תקע בשופרו ופלש לעיר מואב יחד עם צבא גדול. אהוד בן-גרא וכל צבאו נלחמו במואבים, והכו בהם כעשרת אלפים איש. בעקבות הניצחון והמורא הגדול שהטיל אהוד על המואבים, שרר שלום באזור זה שמונים שנה.
==לקריאה נוספת==
*[[יאירה אמית]], '''ספר שופטים אמנות העריכה '''. ירושלים: [[מוסד ביאליק]], 1999. ע"מ 183-159.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/rishonim/shof3eli-1.htm פרשת אהוד בן גרא] - יהודה אליצור באתר דעת
שורה 23 ⟵ 45:
* {{לקס לתי|781|3=טריה פיליפ ומתיה קם}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{תקופת השופטים}}
[[קטגוריה:שופטים בתנ"ך]]
|