על המשמר – הבדלי גרסאות

במשך התקופה בה היה העיתון בטאונה של המפלגה המאוחדת, התמקדה המערכת בתמרונים פוליטיים מסובכים. כלפי חוץ שמר העיתון על הופעה מלוכדת שהסתירה את המחלוקות הפנימיות בין מרכיבי המפלגה. בשם האוריינטציה הפרו-סובייטית של המפלגה סירבה המערכת לפרסם מאמר הדן בחיסול סופרי היידיש בברה"מ. העיתון אף לא פרסם את הויכוח הפנימי בדבר הכניסה לממשלה והמערכת נהגה לפרסם את המידע על חיי המפלגה, רק לאחר שזה אושר לפרסום ע"י מוסדות מפ"ם. המחלוקת במערכת בין חברי הקיבוץ המאוחד לבין חברי הקיבוץ הארצי הגיעה לשיא בשאלת המקום המוקדש לדברי מנהיגי שתי התנועות. מאיר יערי התלונן במכתב אישי למערכת על קיפוחו בהשוואה לראשי מפ"ם האחרים: "אני זכיתי לפחות מ-50 שורות... גלילי זכה ל-70 שורות". אנשי הקיבוץ המאוחד התלוננו באופן קבוע על התעלמות העיתון מהופעותיו הציבוריות של יצחק טבנקין. סירובה של המערכת לפרסם את מאמרו של טבנקין היה עילה להופעת העיתון "למרחב" ולפילוגה של מפ"ם. 

 

לאחר פילוגה של מפ"ם, חזר "על המשמר" לבטא את עמדות הנהגת הקיבוץ הארצי, אך תהליך ההתרחקות מהעמדות הפרו-סובייטיות של המפלגה אפשר גיוון עמדות והעיתון הפך לבית הספר לעיתונאות, בו רכשו עיתונאים צעירים רבים מיומנות שאפשרה להם לעבור אח"כ לעיתונים אחרים. למרות היותו עיתון מפלגתי היה "על המשמר" עיתון בו כתבו בעלי עמדות שונות לצד דבר המערכת שביטא את העמדות הרשמיות של המפלגה. שניות זו באה לביטוי מובהק בשלהי שנות השישים, כאשר לעל המשמר צורף מוסף חדש, המכוון לדור הצעיר במפלגה ומחוצה לה – "חותם". "חותם" הוקם במרץ 1964 כבטאון החטיבה הצעירה של המפלגה, ויצא בתחילה ככתב עת עצמאי, אך החל מינואר 1970 צורף ל"על המשמר" והיה למוספו השבועי.