מבצע סנונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 32:
ברקע לפעולה, ירי ממוצבים סוריים ומן הכפר [[נוקייב]] לעבר [[דייג]]ים ישראליים בכנרת, בחודשיים שלפני המבצע.
 
המודיעין למבצע היה חלקי, וכוח גולני (בפיקודו של [[מוטה גור]]) נתקל בכוח סורי חזק וגדול בהרבה מן המצופה. הכוח נתקל בהתנגדות סורית קשה ואש נורתה על יישובי הכנרת במהלך המבצע. כוח סיוע רכוב על [[זחל"ם|זחל"מים]] נקלע ל[[שדה מוקשים]]. הוחלט כי סיוע אווירי ישמיד את הזחל"מים לאחר שאפסו הסיכויים לחלצם לכיוון ישראל. בניווט לקראת נוקייב ובחילוץ הכוח סייעו גם חברי קיבוץ [[עין גב]] ושניים מהם הצטרפו לכוחות גולני (ללא ידיעת המפקדים הבכירים או אישורם); ונהגי טרקטור מהקיבוצים [[האון]] ו[[תל קציר]]{{הערה|1=עודד הרדוף, [http://www.eingev.com/site/article_in.asp?page_id=168&a_id=66 30 שנה ל"מבצע נוקיב" - חוויות מליל הקרב]}}. במקביל היה אמור כוח של [[שייטת 13]] לפעול נגד מוצב ב[[כורסי]], אך אש שנורתה עליהם מנעה השלמת המשימה והכוח נסוג ללא נפגעים{{הערה|{{זאב אלמוג|עמ' 249-247}}}} (על פי העיתונאי [[אביחי בקר]], המבצע ידוע בחוגי השייטת, בשל גילוי הכוח ונסיגתו, כ"מבצע ארנבת"{{הערה|1=[[אביחי בקר]], "'''בעקבות יעקב דביר'''", [[הארץ]], {{כ}} 21.01.2000.}}).
 
בפעולה נהרגו שבעה חיילים. שניים מהם הוכרזו בתחילה כ[[נעדר (צבא)|נעדרים]]. לאחר מספר ימים נודע שגופת אחד הנעדרים נמצאת בידי הסורים, ובחילופין שנערכו ב-21 במרץ הוחזרה גופתו לישראל ושבוי סורי הועבר חזרה לסוריה{{הערה|{{דבר||הסורים החזירו את גווית רב סמל דוד חנן שנפל בנוקייב|1962/03/22|00102}}}}. הנעדר השני, {{נזכור את כולם|96810|יעקב דביר}}, לא אותר{{הערה|{{דבר||2 חיילים נעדרים מפעולת נוקייב|1962/03/21|00119}}}} ומקום קבורתו לא נודע. מדינת ישראל עשתה מאמצים לגלות מה עלה בגורלו של דביר, ובכלל זה ביקשה מן המרגל [[אלי כהן]] לברר את הידוע ממקורות סוריים, אך העלתה חרס בידה.