צבע – הבדלי גרסאות

ספקטרום האור הנראה של מרבית החרקים כולל [[אור אולטרה סגול]] שאינו נראה למרבית בעלי החוליות (כולל האדם) והם מבחינים בין אור זה לבין לאור סגול – דהיינו רואים את האולטרה הסגול כצבע נפרד או צבעים נפרדים אחדים מן הסגול. לעומת זאת, מרבית החרקים אינם רואים חלק גדול מהאור שהאדם מזהה כאדום. יתרה מזאת, ניסויים ב[[דבורת דבש|דבורי דבש]] הראו כי אף על פי שלדבורים יש שלושה סוגי מדוכים כמו לאדם, הן אינן מבדילות בין ירוק, צהוב, כתום ואדום. לדבורים יש סוג אחד של מדוכים שרגיש בעיקר לעל סגול, שני שרגיש בעיקר לכחול וסוג שלישי שרגיש בעיקר לירוק, בניגוד לאדם שיש לו מדוכים הרגישים בעיקר לסגול, לירוק ולצהוב.{{הערה|1=[http://science.cet.ac.il/science/colors/color11.asp בעיניהם של בעלי החיים, המרכז לטכנולוגיה חינוכית]}}.

ראיית הצבעים של [[בעלי חיים]] מ[[מין (טקסונומיה)|מינים]] שונים, שונה זו מזו. הרגישות לתחומים שונים של אורכי גל תואמת את צורכי הישרדותו של הפרט.{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19720656 Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2009 Oct 12;364(1531):2957-67. Evolution of colour vision in mammals. Jacobs GH.]}}. ראיית צבע חשובה לבעלי חיים ממגוון סיבות:

אולם, לראיית צבע יש גם חסרונות. ככל שראיית הצבע מפותחת יותר חדות התמונה עלולה לרדת.{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19720654 Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2009 Oct 12;364(1531):2925-40. The evolution of early vertebrate photoreceptors. Collin SP, Davies WL, Hart NS, Hunt DM.]}}. על כן נמצא יכולת ראיית צבעים מפותחת יותר ככל שהאורגניזם תלוי יותר בראיית צבעים. למרבית העופות יש ראיית צבע מפותחת יותר מזו של מרבית היונקים. זאת משום שעופות, ככלל, צריכים לנווט יותר מיונקים וגם מסתמכים פחות על חוש הריח שלהם. לחיות ליליות יש ראיית צבעים מפותחת פחות מזו של חיות פעילות יום ולחיות המצויות במים עמוקים או עכורים יש ראיית צבע מפותחת פחות מזו של החיות המצויות במים רדודים או צלולים, או שמצויות על היבשה.

במהלך האבולוציה כל סוגי המדוכים נוצרו מסוג מדוך בודד, כאשר השלב הראשון בתהליך זה היה הכפלה של מיקום הגן הבודד, שקודד לחלבון קולט האור, של סוג המדוך הבודד, לשני מיקומים של גנים זהים. בהמשך היה באחד העותקים שוני קל שהפך אותו לרגיש לאור באורך גל שונה במעט מזה של העותק השני.{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19899624 Mol Biol (Mosk). 2009 Sep-Oct;43(5):759-71. The origin of novel proteins by gene duplication: what is common in evolution of the color-sensitive pigment proteins and translation termination factors Zhuravleva GA, Inge-Vechtomov SG.]}}. בהמשך תאי מדוך שונים ביטאו כל אחד רק את אחד הגנים לחלבון קולט האור וכך נוצרו שני סוגי מדוכים.

האבולוציה של ראיית הצבע ביונקים ובעופות מכילה גם הליכים של צמצום מספר המדוכים ואפילו תהליכים של צמצום והרחבה לסירוגין. דוגמאות: כלל היונקים והעופות אינם רואים [[על-סגול]] משום שאיבדו יכולת זו והמינים הבודדים מהם שכן רואים קטע ספקטרום זה, רכשו יכולת זו מחדש; במהלך האבולוציה של היונקים ירד מספר סוגי המדוכים מארבעה לשניים ובהמשך אצל חלק מהסדרות הוא עלה חזרה לשלושה. אצל רוב סדרות היונקים נשארו שני סוגי מדוכים אולם ישנן סדרות בהן הוא ירד לאחד.{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19720655 Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2009 Oct 12;364(1531):2941-55. Evolution and spectral tuning of visual pigments in birds and mammals. Hunt DM, Carvalho LS, Cowing JA, Davies WL.]}}.

בשל העובדה שלאדם יש שלושה סוגי מדוכים (ראו סעיף הפיזיולוגיה), ניתן להפיק עירבובי צבעים{{אנ|Secondary color}} שונים שנראים לאדם כמו רוב הצבעים הקיימים בטבע בעזרת שלושת [[צבע יסוד|צבעי היסוד]], לבן ושחור.

דוגמאות לערבובי צבעים אלו מתוארות ב[[גלגל הצבעים]]{{אנ|Tertiary color}}. גלגל הצבעים הוא ייצוג מופשט של גוני הצבע השונים [[תפיסה|הנתפשים]] על ידי עין אנושית, על פני [[מעגל]].

* [[מדד מונסל]]