דאורייתא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
 
== הגדרת מושגים ==
דין דאורייתא כולל את כל הדינים שנמסרו ל[[משה רבנו]] בהר סיני. כלומר הן דינים הכתובים בתורה (במפורש או שנלמדים מפסוק) והן דינים שהם "[[הלכה למשה מסיני]]" כלומר [[תורה שבעל פה]]. "דאורייתא" הוא מונח ב[[ארמית]] שמשמעתו "של ה[[תורה]]", כינויים נוספים הם "דבר תורה" או "דברי תורה".
דאורייתא כולל את כל הדינים שנמסרו ל[[משה רבנו]] בהר סיני. כלומר הן דינים הכתובים בתורה (במפורש או שנלמדים מפסוק) והן דינים שהם "[[הלכה למשה מסיני]]" כלומר [[תורה שבעל פה]].
 
בנוסף, המונח [[מצווה]] משמש בדרך כלל דווקא להוראות דאורייתא, בנגיודבניגוד להוראות דרבנן נקראות "תקנת חכמים" או "[[גזירת חכמים]]" (גם בקיצור: "תקנה" או "גזירה" בסתם).ה בשיח ההלכתי מקובל להתייחס ל"דין/איסור/חיוב דאורייתא" לעומת "דין/איסור/חיוב דרבנן".
 
=== דרבנן ===
{{ערך מורחב|דרבנן}}
 
דרבנן הוא כינוי לתקנות גזירות ומצוות שתקנו חז"ל במשך הדורות, ואין להם מקור בתורה, (אמנם ישנם מקומות שחז"ל מצאו רמז לתקנה או למצווה בתורה, לימוד זה נקרא [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]]). חיוב דרבנן קל יותר מחיוב דאורייתא, וכן ב[[ספקא דרבנן לקולא|ספק בדין דרבנן אפשר להקל]].
 
דינים דרבנן נקראים גם "[[תקנת חכמים]]" או "[[גזירת חכמים]]" (גם בקיצור: "תקנה" או "גזירה" בסתם).
=== דברי קבלה ===
{{ערך מורחב|דברי קבלה}}
בין דין דאורייתא לדין דרבנן יש גדר אמצעי שנקרא '''דברי קבלה'''. כלומר מצוות או חיובים שנאמרו על ידי הנביאים. דברי קבלה אינם כתוקף של דיני התורה, אך הם יותר חמורים מדינים דרבנן. אם כי יש בהם קולא מדיני דרבנן כדיני דאורייתא, שבמקרים מסוימים החמירו חכמים בדבריהם יותר מדיני התורה, ובדברי קבלה לא החמירו כבדיני תורה{{הערה|[[מסכת ראש השנה]] [[s:ראש השנה יט א|דף י"ט עמוד א']].}}.

דוגמה למצווה מדברי [[קבלה]] היא [[פורים]] שנתקנה על ידי הנביאים.
 
== הגדרת הדאוריתא ==