המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 217.132.167.218 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
שורה 3:
 
==מקורות==
המקורות ההיסטוריים של המשחקים האולימפיים ביוון אינם ידועים, אך ישנם מספר אגדות ו[[מיתוס]]ים הנוגעים לנושא. אחת מהם היא האגדה על [[פלופס]], מלך [[אליס]] וה[[פלופונסוס]], אליו הופנו הצעות בזמן המשחקים. במיתוס מסופר כיצד גבר פלופס על המלך [[אוינומאוס]] וזכה בידה של בתו [[היפודאמיה]] בעזרת [[פוסידון]] ותחבולת רמיה שבה היה שותף הרכב של אוינמאוס, [[מירטילוס]].
 
מיתוס אחר מדבר על הגיבור [[הרקולס]], שזכה ב[[מרוץ]] באולימפיה ופסק כי צריך לערוך את המרוץ מחדש כל ארבע [[שנה|שנים]]. מיתוס נוסף טוען כי [[זאוס]] קבע את החג לאחר שהביס את ה[[טיטאנים|טיטאן]] [[קרונוס]]. אגדה אחרת מספרת על המלך איפיטוס מאליס שנועץ ב[[פיתיה]], [[האורקל מדלפי]], כיצד להציל את אנשיו ממלחמה במאה התשיעית לפנה"ס. הנביא ייעץ לו לארגן משחקים לכבוד האלים. האויב ה[[ספרטה|ספרטני]] של איפיטוס החליט לעצור את המלחמה בזמן המשחקים, שנקראו אולימפיים על שם העיר אולימפיה בה נערכו. אגדה אחרת מספרת כי יום אחד שחרר זאוס שני [[נשר]]ים אשר הקיפו את העולם ונחתו באולימפיה. סיפור נוסף גורס כי הרקולס ערך את המשחקים כחלק מטקסי ההשכבה של המלך [[אוגיאס]] שאותו הרג לאחר שסירב לשלם לו את שכרו לאחר [[הרקולס#המטלה החמישית - ניקוי רפתות אוגיאס|שניקה את רפתותיו]].
שורה 32:
הסופר האתונאי [[קסנופון]] תיעד את תקיפת האלנים (בני העיר אליס) בשנת 364 לפנה"ס בגמר ה[[פנטאתלון]] של המשחקים, בזמן שהפיסאנים שלטו. האלנים דחפו את המגינים כמעט עד למזבח, אך נסוגו עקב חצים שנורו עליהם ממבואות המזבח. באותו הלילה הקימו המגינים גדר סביב האזור, ובבוקר המחרת ראו האלנים את עוצמתם של הכוחות המגינים ונסוגו סופית.
 
בשנת [[12]] לפנה"ס{{הערה|1={{הידען|דר. יחיעם שורק|תרומתו של הורדוס מלך יהודה לשיקום המשחקים האולימפיים|herodes-and-the-olympic-games-0604169|6 באפריל 2016}}}} נתן [[הורדוס]] תמיכה כספית למשחקים בכדיכדי לאפשר את המשך קיומם. מהלך זה, מעבר לעובדה שהורדוס היה חובב ספורט מושבע, אהב מפעלי בניה והיה בעל נטיות [[שיגעון גדלות|מגלומאניות]], שיקף את נטיותיו הפוליטיות הפרו-רומיות, בעיקר בתקופתו של [[אוגוסטוס]], [[קיסרי רומי|הקיסר הרומי]] שהיה להוט אחר חידוש התחרויות היווניות הקלאסיות. בזכות תרומותיו להמשך קיומם של המשחקים האולימפיים, זכה הורדוס בתואר, אם כי יוקרתי בלבד, של "אגונוטטס" (עורך משחקים קבוע, בבחינת "נשיא כבוד" של המשחקים).{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]], ספר 16, פרק ה', פסקה ד', סעיף 149.}}
 
המשחקים האולימפיים היו חלק מ[[המשחקים הפאן הלניים]], ארבע תחרויות שנערכו פעם בשנתיים או בארבע שנים כך שלפחות תחרות אחת תיערך כל שנה. המשחקים האולימפיים היו החשובים והיוקרתיים ביותר מבין הארבע. פסגת עולמו של כל [[ספורטאי]] מצטיין באותם ימים הייתה לזכות בכל ארבע התחרויות, שכונו "פריודוס" (מחזור/סיבוב).