תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←חשד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מחנה ריכוז
|שם=גטו טרזיינשטט
|תמונה=[[קובץ:THERES5.jpg|מרכז|260px]]
|כיתוב=הכניסה ל"מבצר הקטן" בטרזיינשטט
|סוג=[[גטאות בשואה|גטו]]
|שם בשפת המקור=בצ'כית: Terezín, בגרמנית: Theresienstadt
|מדינה=צ'כיה
|מחוז=
|שמות אחרים=
|מחנות נלווים=
|תאריך הקמה=נובמבר 1941
|תאריך סגירה=
|תאריך שחרור=[[3 במאי]] [[1945]]
|מפקדי המחנה=
|צבא משחרר=[[הצבא האדום]]
|מספר אסירים בשיא=כ-160,000 אסירים
|השתייכות האסירים=יהודים
|מספר הנספים=
|מספר תאי גזים=
|מספר קרמטוריומים=
|שימור היסטורי=
|קואורדינטות=
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=צ'כיה|שם=טרזיינשטט|אורך=14.166944|רוחב=50.513333|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=ימינה|הסטת פירוט שם1=אוסטי|הסטת פירוט אופקי1=מרכז}}
|מפה מפורטת=
|אתר=
}}
[[קובץ:A street in Theresienstadt 2001.jpeg|שמאל|ממוזער|260px|רחוב בטרזיינשטט, 2001]]
'''טֶרֶזִין''' (ב[[צ'כית]]: '''Terezín''') או '''טֶרֶזְיֶינְשְטָט''' (מ[[גרמנית]]: '''Theresienstadt''') הוא [[מבצר]] במחוז לאבֶם שב[[צ'כיה]], כ-60 ק"מ צפונית ל[[פראג]], שתפקד כ[[כלא צבאי]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], וכ[[מחנה ריכוז]] ל[[יהודי]] [[הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה]] וליהודי [[מרכז אירופה]] ו[[מערב אירופה|מערבה]] בזמן [[גרמניה הנאצית|הכיבוש הנאצי]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. המקום כונה על ידי השלטונות הנאציים [[גטו]], במסגרת ניסיונם לשוות למקום תדמית ייצוגית שונה.
כ-90% מהאסירים היהודים בטרזיינשטט נרצחו על ידי הנאצים. מתוך 160,000 אסירים יהודים שנשלחו למחנה, נותרו במחנה בסוף המלחמה 19,000 בני אדם.
== רקע היסטורי ==
מבצר טרזין נבנה בסוף [[המאה ה-18]] על ידי ה[[קיסר (תואר)|קיסר]] [[יוזף השני]], ונקרא על שם אמו, [[מריה תרזה]]. מסביב למתחם נבנתה חומת אבן, והוקם בו מבצר שמטרתו הייתה למנוע פלישה [[פרוסיה|פרוסית]]. בתחילת המאה העשרים התקיימה בתוך חומות המתחם העתיק עיירה צ'כית קטנה בשם "טרזין".
==הקמת המחנה==
[[קובץ:Terezin fortress plan 1869.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תוכנית מבצר טרזין]]
[[קובץ:Theresienstadt barak.jpg|ממוזער|200px|דרגשי השינה במחנה - המבצר הקטן]]
ה[[גסטאפו]] נטל את האחריות על טרזין ב-[[10 ביוני]] [[1940]], ובנובמבר [[1941]] הפכה העיירה מוקפת ה[[חומה]] למחנה סגור. השליטה על המחנה, שכונה באופן פורמלי "גטו", הייתה בידי "המשרד המרכזי לפתרון [[בעיית היהודים]] ב[[בוהמיה]] ובמורביה", שהיה כפוף ל[[המשרד הראשי לביטחון הרייך|משרד הראשי לביטחון הרייך]].
בעיירה טרזין היו קיימים בניינים למגורים, אך עם הפיכתה למחנה לא הורשו משפחות יהודיות להתגורר בהם. בניגוד למקובל [[גטאות בשואה|בגטאות]], הופרדו האסירים לקבוצות של ילדים, גברים ונשים, ונכפה עליהם להתגורר במגורים נפרדים, ללא אפשרות לקשר חופשי ביניהם, בדומה למחנות ריכוז. זאת בנוסף לכללים נוקשים בהם נדרשו האסירים לעמוד. מחנה טרזיינשטט היה נתון לפיקוד של אנשי ה[[אס אס]], בדומה למחנות ריכוז. השמירה בו הופקדה בידי שומרים [[צ'כוסלובקיה|צ'כים]], שבאמצעות חלק מהם הצליחו יושבי הגטו היהודים לקיים קשרים עם העולם. לצד המחנה שנועד ליהודים, התקיים גם מחנה הסגר נפרד לאסירים מדיניים – יהודים ולא-יהודים.
כוונות [[גרמניה הנאצית|הנאצים]], בהקימם את מחנה הריכוז טרזיינשטט, נחלקו לשלוש: ראשית - מקום איסוף ליהודי הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה. שנית, לאחר [[ועידת ואנזה]], ביקשו ה[[נאצים]] לרכז בו את כל היהודים הקשישים, היהודים ידועי השם והיהודים בעלי הזכויות המיוחדות, כגון [[יהדות גרמניה|יהודים]] אשר לחמו למען [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] וזכו ל[[אותות ועיטורים צבאיים|אות]]ות הצטיינות;{{הערה|שם=Nishmit S|1=[[שרה נשמית]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=287 מדוע איחר כל כך המרד: שיטת ההסוואה והמרמה], מתוך [http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?source=63 '''מאבקו של הגטו'''] (ישראל: הקיבוץ המאוחד, 1972).}} שלישית, המקום הפך בסוף המלחמה לגטו לראווה למדינות המערב, בעודו ממשיך לשמש כתחנת ביניים בדרך ל[[אושוויץ]]. מנהיגי [[יהדות צ'כיה]], שלא ידעו על החלק השלישי בתוכנית, תמכו בהקמת הגטו מתוך תקווה למנוע את הגירוש למזרח ובדרך זו לשמור את היהודים הצ'כים על אדמת מדינתם עד תום המלחמה.
==אכלוס המחנה==
ב-[[24 בנובמבר]] [[1941]] הורה [[ריינהרד היידריך]] על תחילת ריכוז יהודי [[צ'כוסלובקיה]] בטרזין. התושבים המקומיים, הלא-יהודים, של טרזין, גורשו ביולי [[1942]], והחל ריכוזם של היהודים במקום.
ב-24 נובמבר [[1941]] הגיעו למחנה משלוח המגורשים הראשון שנקרא AK-1, ועד סוף מאי [[1942]] גורשו לגטו כ־30,000 יהודים – כשליש מיהודי [[הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה]]. ביולי 1942 הפכה טרזיינשטט למקום הסגר לאוכלוסייה יהודית בלבד בתוך חומותיה. "זקן היהודים" של הגטו היה [[יעקב אדלשטיין (פעיל ציוני)|יעקב אדלשטיין]], מנהיג התנועה הציונית בצ'כיה, שהיה בן 38 בעת קבלת התפקיד. אדלשטיין ניסה לבנות ברחבי המחנה עיר יהודית של ממש, כאינטרס יהודי, ובניגוד לראשי [[יודנראט]] אחרים עמד בתוקף על זכויות התושבים ככל שאפשרו לו התנאים. כך, למשל, ביקש להתפטר בשל [[הוצאה להורג|ההוצאות להורג]]; ההתפטרות לא התקבלה, אך למשך תקופה קצרה עד סיום תפקידו בשנת 1943 לא היו עוד הוצאות להורג בטרזיינשטט. הוא גם העז להתעמת אישית עם [[אדולף אייכמן]], ודחה את הצעת ארגון "[[החלוץ]]" להבריחו מהמחנה.{{הערה|1=למרות אומץ לבו של אדלשטיין, ה"יודנראט" (הממשל היהודי) במחנה היה בעל סמכויות מוחלשות. לא הייתה לממשל זה סמכות להחליט בענייני שלטון עצמי מהותיים, כדוגמת חלוקת מזון, ולא הייתה בו משטרה יהודית. אדלשטיין עצמו נשלח לאושוויץ בדצמבר 1943, עם משפחתו, שם הוצא להורג.}} מחליפו בתפקיד היה [[פאול אפשטיין]], וכשאפשטיין הוצא להורג בידי הגרמנים בספטמבר [[1944]] מונה לראש היודנראט [[בנימין מורמלשטיין]].
לטרזיינשטט הגיעו אלפי מגורשים יהודים משטחי גרמניה ומ[[אוסטריה]], רובם קשישים וחלקם בעלי אותות מ[[מלחמת העולם הראשונה]], שהנאצים בחרו שלא לשולחם באופן ישיר ל[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]]. יוצאי הקהילות הרבות שרוכזו בו, הפכו את המקום למעין בבואה ליהדות [[מערב אירופה]]. חלק גדול מתושבי המחנה היה יהודים [[משומד|מומרים]], יהודים למחצה, או יהודים הנשואים נישואי תערובת, שקרוביהם ה[[הגזע הארי|אריים]] השתדלו למענם.{{הערה|שם=Nishmit S}} עם זאת, היו במקום גם יהודים [[חרדים]].
תנאי המחיה בטרזיינשטט היו קשים ביותר. המקום, שהיה בעבר עיירה בה התגוררו 7,000 צ'כים, אכלס למעלה מ-50,000 יהודים; השיא היה בספטמבר 1942, עם כ-58,000 אסירים, עם מזון דל ביותר. בשנת [[1942]] לבדה מתו מרעב קרוב ל-16,000 איש.
==הקמת "גטו לראווה"==
[[קובץ:Terezin synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קיר בית כנסת מחתרתי בטרזין]]
בטרזין רוכזו יהודים משכילים רבים מ[[גרמניה]], מ[[אוסטריה]] ומ[[צ'כוסלובקיה]]. אמנים, סופרים, מוזיקאים ומדענים רבים, ניהלו במקום חיי תרבות עשירים, ככל שאפשרו התנאים. מאחר שרבים מיושבי הגטו היו אנשי תרבות, התפתחה בגטו תרבות משל עצמה: הצגות [[תיאטרון]] רבות עלו בגטו, והייתה בו [[ספרייה]] ובה למעלה מ-60,000 ספרים. למשך זמן מה הועלו קונצרטים במחנה, ו[[עליזה זומר]], פסנתרנית ידועה ומוכשרת שנשלחה אל המחנה, השתתפה בהם כ[[פסנתרן|פסנתרנית]].
האוכלוסייה [[ציונות|הציונית]], ובייחוד הנוער הציוני על תנועותיו, דאגו להמשך [[חינוך]] הילדים, גם בתנאי הגטו. קהילת טרזין הקפידה שכל ילד ימשיך בתוכנית לימודיו, כפי שהייתה טרם גירושו לטרזין. על בסיס יומיומי נערכו שיעורים ופעילויות [[ספורט]]. בשיא אכלוסו של הגטו, שהו בו כ-15,000 ילדים שהשתתפו בפעילויות החינוך והספורט הללו, אך עד תום המלחמה, שרדו מתוכם רק 1,100 ילדים לערך. בעבר פורסמו אומדנים אחרים, המפחיתים מספר זה עד לכ-150 ילדים בלבד, אולם רשימות הניצולים הוכיחו שהמספר הזה אינו נכון.
המחנה שימש, בדומה למחנות ריכוז וגיטאות אחרים, כתחנת מעבר ליהודי מרכז אירופה, בין חייהם בארצות מגוריהם לבין מחנות העבודה או מחנות ההשמדה בפולין. אף על פי כן, לאחר המלחמה יצא לו שם כ"גטו לדוגמה", וזאת, עקב שתי פעילויות תעמולה של הנאצים.
==== ביקור הצלב האדום הבינלאומי ====
כ-500 מ[[יהדות דנמרק|יהודי דנמרק]] שלא הספיקו לברוח טרם כיבושה ל[[שוודיה]], נשלחו לטרזין ב-[[1943]]. למשלוח זה הייתה חשיבות רבה, שכן ממשלת דנמרק התעקשה על הגעתו של [[הצלב האדום]] למחנה. היה זה צעד חריג, שכן רוב ממשלות מדינות אירופה שנכבשו בידי הנאצים, לא התעקשו על יחס הולם לאזרחיהן היהודים. הנאצים התירו את הביקור במחנה, במטרה לְהָזֵם את השמועות על [[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] שהחלו לפעול באותה העת. על מנת למזער את הרושם של הצפיפות הקשה בטרזין, שלחו הנאצים יהודים רבים להשמדה ב[[אושוויץ]], והקימו חנויות ובתי קפה מדומים, ליצירת רושם של חיים נורמליים בגטו יהודי. ב-[[23 ביוני]] [[1944]], במהלך שביימו הנאצים היטב, ביקרה משלחת של [[הצלב האדום]] הבינלאומי בגטו. לפני הביקור, נצבעו הרחובות והחדרים מחדש, והחדרים "סודרו" כך שבכל חדר לא יהיו יותר משלושה אנשים. כך ביקרה המשלחת בגטו אסתטי ומרווח למראה, ואף צפתה באופרת הילדים "[[ברונדיבאר]]".
==== צילום סרט תעמולה ====
התרמית שלעיל הצליחה עד כדי כך, שמפעילי [[התעמולה הנאצית]] החליטו לצלם [[סרט קולנוע|סרט]] תעמולתי בטרזין. צילומי הסרט "[[טרזיינשטט (סרט)|טרזיינשטט - התיישבות יהודית]]", שבטעות נקרא גם "הפיהרר מעניק כפר ליהודים", החלו באוגוסט [[1944]] ונמשכו כארבעה שבועות. הבמאי היה היהודי אסיר המחנה [[קורט גרון]], במאי ושחקן מפורסם, שהופיע עם [[מרלן דיטריך]] בסרט "[[המלאך הכחול]]". מטרת הסרט הייתה להראות כיצד יהודים חיים תחת [[הרייך השלישי]], "הטוב והמיטיב". לאחר תום ההסרטה, נשלח רוב הצוות ואף ה[[במאי קולנוע|במאי]] עצמו, למוות באושוויץ. גרון ואשתו נרצחו ב[[תא גזים|תאי הגזים]] ב-[[28 באוקטובר]] [[1944]]. הסרט מעולם לא הוצג בשלמותו, אך קטעים מתוכו נערכו לצורכי תעמולה, ושרדו עד היום.
==המשלוחים==
[[קובץ:Crematorium_Terezin_cemetary.JPG|שמאל|ממוזער|200px|בית הקברות והקרמטוריום בטרזיינשטט]]
באמצע ינואר 1942 יצאו שני משלוחים ראשונים ל[[גטו ריגה]] שבשטח [[ברית המועצות]], כאשר בכל אחד מהם היו 1,000 איש. יהודים אלו נורו למוות במהלך אותה שנה באתרי רצח שונים ביערות שסביבות העיר.
לאחר הפוגה של חודשיים החלו לצאת באמצע חודש מרץ [[1942]] שוב משלוחים, אלא שהפעם לכיוון [[פולין]], לאזור ה[[גנרלגוברנמן]] שבו הייתה מרוכזת מרבית האוכלוסייה היהודית בפולין הכבושה. בין החודשים מרץ עד יוני יצאו מהגטו 15 משלוחים, שבכל משלוח 1,000 יהודים. 13 משלוחים הגיעו לשישה גטאות שונים במחוז [[לובלין]] שהוקמו לצד מסילות ברזל. משלוח אחד הגיע ל[[גטו ורשה]] ומשלוח אחד, האחרון בסדרה זו, הגיע כפי הנראה ישירות למחנה ההשמדה [[סוביבור]]. שהות היהודים בגטאות מחוז לובלין הייתה קצרה. תוך מספר שבועות, או אפילו ימים בודדים הם נשלחו להשמדה. הכשירים לעבודה מביניהם נשלחו לעבודת כפייה במחנה [[מיידנק]] ובמחנות עבודה אחרים בסביבה שם מרביתם נספו עקב התנאים הקשים. שאר היהודים ששרדו את תנאי המחיה הקשים בגטאות נשלחו אל מותם במחנות [[סוביבור]] ו[[בלז'ץ]]. היהודים שנשלחו ל[[גטו ורשה]] גם סבלו מתמותה גבוהה ואלו ששרדו נשלחו בגרוש הגדול שהיה בקיץ אותה שנה ל[[טרבלינקה]].
בחודשים יולי - ספטמבר יצאו שמונה משלוחים מהגטו בטרזיינשטט ובהם 8,000 יהודים אל יעדים שונים בשטחי [[ברית המועצות]] הכבושים. יהודים אלו נורו למוות באתרי רצח שונים. חלקם מיד עם הגיעם לאתר הרצח וחלקם לאחר שהות קצרה בגטאות.
בספטמבר [[1942]] החלו שילוחים ישירים להשמדה במחנה ההשמדה [[טרבלינקה]], בעשרה משלוחים נשלחו 18,000 יהודים אל מותם עד סוף אוקטובר, ומהם שרדו רק שני גברים.
בסוף אוקטובר [[1942]] הוסב שוב יעד השילוחים, אולם הפעם אל מחנה המוות [[אושוויץ]], שהיה הקרוב ביותר מכל היעדים הקודמים. בדצמבר 1943 נשלח ל[[אושוויץ]] זקן היהודים [[יעקב אדלשטיין (פעיל ציוני)|יעקב אדלשטיין]], לאחר שנתפס מזייף רישומים על מנת להציל יהודים. הוא הוצא להורג באופן אישי בבלוק 11. המשלוחים של סתיו 1943 לא נשלחו אפילו לסלקציה ונשארו במחנה משפחות ב[[בירקנאו]] מתוך מגמה להראות לנציגי [[הצלב האדום]] כי במחנה חיות משפחות יהודיות. לאחר סיום הביקור של משלחת הצלב האדום, נשלחו אל מותם 4,000 אסירים יהודים בלילה אחד, בחדש מרץ 1944. המשלוחים לאושוויץ נמשכו עד סוף אוקטובר [[1944]], והופסקו עם התקרבות [[הצבא האדום]].
בסך הכול נשלחו כ-160,000 יהודים לטרזין, כולל אלה שהגיעו ב[[צעדות המוות]]. כרבע מהם (כ-35,000) נספו בו, רובם מ[[מחלה|מחלות]] ו[[רעב]] וכ-88,000 נשלחו להשמדה במזרח, מתוכם ניצלו 4,135. 19,000 ניצולים שרדו בתום המלחמה. הנאצים העבירו את השליטה על המחנה ל[[הצלב האדום|צלב האדום]] ב-[[3 במאי]] [[1945]], וחמישה ימים לאחר מכן שוחרר המחנה על ידי הצבא האדום.
== מפקדיו הגרמנים של מחנה טרזיינשטט ==
* זיגפריד זיידל (נובמבר 1941 - יולי 1943)
* אנטון בורגר (יולי 1943 - פברואר 1944)
* קארל רהם (פברואר 1944 - מאי 1945)
בתום המלחמה נשפטו זיידל ורהם ונגזר עליהם [[עונש מוות]]. הם [[תלייה|נתלו]]; בורגר נמלט, ונידון למוות שלא בפניו.
אחד ממפקדי מחנה הריכוז היה [[אנטון מלות']], אשר היה מפקד ה[[גסטפו]] ב"מבצר הקטן" שליד העיר טרזין. [[אנטון מלות']] הוסגר ל[[גרמניה]] בשנת [[1988]] אך רק בשנת 2000 הואשם על ידי מחלקת התביעה הציבורית במינכן. ב-30 במאי 2001 הורשע מלות על ידי בית המשפט המחוזי במינכן בגין רצח וניסיון לרצח ונידון למאסר עולם.
לאחר מספר חודשי מאסר נמצא מלות כחולה סרטן, הוכרז כבלתי כשיר למאסר ושוחרר. מת בבית אבות בשנת 2002.
== טרזין כיום ==
[[קובץ:Jewish Money - Terezin P7160058.JPG|שמאל|ממוזער|200px|"כסף יהודי" שהונפק על ידי השלטונות הנאציים בגטו על מנת להטעות את [[הצלב האדום]]. [[המוזיאון היהודי (ברלין)|המוזיאון היהודי בברלין]].]]
לאחר המלחמה שבו ליישוב טרזין תושבי העיירה המקוריים, אך צבא שהה שם עד [[1996]], עת שעזב תוך פגיעה בכלכלת המקומיים. כיום קיים במקום יישוב צ'כי קטן של 2,900 נפש, וכן אתר זיכרון לנרצחים. ארכיון המחנה, המכיל יצירות ספרותיות ומוזיקליות, יומנים, אלבומים וצילומים מנוהל כיום על ידי מוזיאון טרזין (ראו קישור חיצוני)
ב-[[30 ביוני]] [[2009]] נחתמה במקום '''[[הצהרת טרזין]]''', [[אמנה (הסכם)|אמנה]] בינלאומית, אך ללא תוקף מחייב, העוסקת בהשבת נכסים אשר הוחרמו על ידי [[גרמניה הנאצית]] בתקופת [[השואה]] וכן ברווחת [[ניצולי שואה]].
לזכר מחנה הריכוז טרזיינשטט הוקם מוסד הנצחה הכולל ארכיון, כיתות לימוד ותצוגה מוזיאלית. המקום נקרא "[[בית טרזין]]", הנמצא בקיבוץ [[גבעת חיים איחוד]].
== ראו גם ==
* [[אין פרפרים פה]]
* [[בית טרזין]]
* [[פרידל דיקר ברנדייס]]
== לקריאה נוספת ==
* [[רות בונדי]], '''אדלשטיין נגד הזמן'''
* ברק חמדני, '''[[ורד צהוב]]'''
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Theresienstadt concentration camp}}
* {{גטו|452|טרזיינשטט (Terezin)}}
* [http://www.pamatnik-terezin.cz/ אתר ההנצחה הצ'כי בטרזין]
* [http://www.bterezin.org.il אתר "בית טרזין", קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין]
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8445&kwd=1403 על טרזין באתר מט"ח]
* [http://noar.education.gov.il/main/upload/terezin/terezin5.htm#time גטו טרזין], באתר [[משרד החינוך]], מנהל חברה ונוער
* {{דבר||ציורים ושירים של ילדי גטו טרזיינשטט|1964/03/06|00606|||Ad}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=7vfjeDdXU-8&feature=related אמנות בגטו טרזין]
* [http://www.bterezin.org.il/120869/karl-margri כתבת מחקר על סרט התעמולה בטרזין]
* [http://www.porges.net/Terezin/TransportsToFromTerezin.html רשימת כל המשלוחים] שנשלחו אל גטו טרזין מרחבי אירופה והמגטו אל אתרי רצח ומחנות השמדה (שם המשלוח, תאריך ומספר המגורשים)
* {{הארץ|ליטל לוין|09.02.1944 /נטיעות ט"ו בשבט בגטו טרזינשטאט|1.1161299|9 בפברואר 2011}}
* {{ynet|תמירה צדקיהו-חסון|גטו טרזין: חלון הראווה של התעמולה הנאצית|4216702|19 באפריל 2012}}
* <span>, באתר </span>[[אנציקלופדיה בריטניקה]] <span dir="rtl"><span class="languageicon" style="font-size:0.95em; font-weight:bold; color:#555;">(באנגלית)</span></span>
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/personalsites/Israel-Germany/World-War-2/Pages/Ghetto-Banknotes.aspx שטרות כסף מגטו טרזין] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/rosh_hashana/jewish_calendar_terezin.asp לוח שנה לשנת תש"ד (1943–1944) שהוכן בגטו טרזין], באתר יד ושם
* [http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/through-the-lens/terezin.asp לימוד ערבית בגטו טרזין], באתר יד ושם
* [http://www.yadvashem.org/he/artifacts/museum/bar-mitzva-theresienstadt אלבום בר המצווה של יז'י באדר בטרזין], באתר יד ושם
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{השואה|העם היהודי בשואה}}
[[קטגוריה:גטאות בשואה|טרזיינשטט]]
[[קטגוריה:גטו טרזיינשטט|*]]
[[קטגוריה:התעמולה הנאצית]]
[[קטגוריה:השואה: מחנות ריכוז]]
{{ארכוב אוטומטי
| age=14
| |||