התאם – הבדלי גרסאות

בין סוגי ההתאם הנפוצים ביותר בשפות העולם, כמו גם ב[[עברית]], הם התאם במין והתאם ב[[מספר דקדוקי|מספר]].

 

 

{{קצרמר|בלשנות}}

 

מערכת המין '''בלשון המקרא''' קבועה למדי, ועד כמה שהמין הדקדוקי של המלה אינו נקבע על יסוד המין הטבעי, הרי הוא משתקף בסימנים החיצוניים. הוא הדין ביחס למספר (גושן, תשס"ו: 77). אולם, בגלל ההתפוררות שחלה במערכת המין והמספר '''בעברית החדשה''' יש משום הכשרת הקרקע לערעור תוקף ההתאמה (התאמת הפועל ושם התואר לשם העצם וכו'); הלוואי יכול להינתק מן השם המוגדר על ידו, ואף שמות התואר יכולים להיות נסמכים הן לשמות והן לכינויי הקניין, שלא יבואו שני נסמכים מחוברים לפני סומך אחד; יידוע שם המספר במקום יידוע השם הספור ועוד (גושן, תשס"ו: 29 -30). אף סדר המילים במשפט הפועלי '''בלשון ימינו''' שונה '''מהעברית הקלאסית''': בלשון ימינו הסדר הרגיל הוא דווקא נושא- נשוא ומשלימיו, לעומת זאת, בעברית הקלאסית הסדר הוא: נשוא- נושא (שוורצולד, 1994: 117 -118). 

[[קטגוריה: בלשנות]]