מתקן התפלה אשקלון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה יותר ספציפית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''מתקן התפלה אשקלון''' הוא מפעל [[התפלת מי ים]] בשיטת ה[[אוסמוזה הפוכה|אוסמוזה ההפוכה]] (SWRO) המספק [[מים]] באיכות [[מי שתיה]] ל[[משק המים בישראל|מערכת המים הארצית]].
המתקן הוקם במתחם [[קו צינור אילת-אשקלון|קצא"א]] בסמוך ל[[אשקלון]], בהשקעה של
למתקן שלושה קווי יניקה ה[[משאבה|שואבים]] מים ממרחק של [[מטר|קילומטר]] מה[[חוף]] ומעומק של כחמישה עשר מטרים. ראשית עוברים המים [[סינון]] ראשוני, לאחר מכן מועלה [[לחץ מים|לחץ המים]] ל־70 [[בר (מידה)|בר]] והמים עוברים דרך [[ממברנה חדירה למחצה|ממברנות חדירות למחצה]] לביצוע תהליך ההתפלה באמצעות [[אוסמוזה הפוכה]]. לאחר סיום התהליך ההתפלה מושבת למים המותפלים [[מים קשים|הקשיות]] הנדרשת למי שתייה והם מועברים לחברת מקורות והתמלחת מוחזרת לים{{הערה|שם=ISA}}.
שורה 10:
בינואר-פברואר 2016 הושבת המתקן לפחות פעמיים עקב זיהום במי הים{{הערה|{{הארץ|נטע אחיטוב|משבר המים בעזה: מגפות וזיהומים בשטח ישראל והמוני עזתים שצובאים על הגדר|1.3028478|4 באוגוסט 2016}}}}.
המתקן מעולם לא הצליח לספק את כמות המים המותפלים שנדרש לפי החוזה ובעקבות קריסה של המודל הפיננסי הכריזה המדינה על מחיקת 400 מליון ש"ח מהחוב של מקורות. בעקבות ההפסדים הגישה מקורות תביעה של 705 מיליון שקל נגד שותפות מנרב-סדיט שהקימה אותו. {{הערה|[https://www.themarker.com/markets/1.4630330 מקורות נכנעה והפסיקה את תהליך מכירת מתקן ההתפלה באשדוד למנרב] אתר themarker}}
== ראו גם ==
|