מתקן התפלה אשקלון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה יותר ספציפית
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''מתקן התפלה אשקלון''' הוא מפעל [[התפלת מי ים]] בשיטת ה[[אוסמוזה הפוכה|אוסמוזה ההפוכה]] (SWRO) המספק [[מים]] באיכות [[מי שתיה]] ל[[משק המים בישראל|מערכת המים הארצית]].
 
המתקן הוקם במתחם [[קו צינור אילת-אשקלון|קצא"א]] בסמוך ל[[אשקלון]], בהשקעה של מעל1.5 למיליארדמיליארד שקלים, על ידי ה[[קונסורציום]] [[V.I.D]], בבעלות חברת [[איי.די.אי טכנולוגיות]] ו[[ויאוליה]] העולמית בשיטת [[בנה-הפעל-העבר]] (BOT). החברה הקימה את המפעל ואוחזת ב[[זיכיון (ממשל)|זכיון]] להפעלתו למשך 25 שנים עד להעברתו למדינת ישראל{{הערה|שם=ISA|1=[http://www.isa-is.org.il/ro2607.htm רשמי סיור מקצועי: מתקן ההתפלה אשקלון], חדשות העמותה למכשירנות ובקרה ישראל}}. המתקן החל לפעול ב-4 באוגוסט [[2005]]{{כ}}{{הערה|1=[http://www.nfc.co.il/archive/001-D-77283-00.html?tag=23-49-02 מתקן התפלת המים הגדול בעולם החל לפעול באשקלון], Nfc{{כ}}, 4 באוגוסט 2005}} והחל להעביר מים לחברת [[מקורות]] החל מ־23 באוגוסט 2005. המתקן סיפק באותה שנה 24 מיליון [[מטר מעוקב]] (מלמ"ק) מים{{הערה|1=הודעה לעיתונות, מנהלת המחלקה לאספקת מים ב"מקורות", שרה חקלאי: מצב אספקת המים בשנת 2005 וצפי לשנת 2006}}, ומאז הוא מספק מי שתייה ל[[מפעל ירקון-נגב|קו ירקון-נגב]] של [[המוביל הארצי]] בנוסף למקורות הישנים של המפעל. התפוקה כיום עומדת על 118 מיליון [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]] של מים באיכות מי שתייה בשנה, כ- 5% מתצרוכת המים השנתית בישראל. המתקן באשקלון היה הראשון בתוכנית ממשלת ישראל להקים מתקני התפלת מי ים עם כושר יצור של 505 מלמ"ק עד שנת 2013.
 
למתקן שלושה קווי יניקה ה[[משאבה|שואבים]] מים ממרחק של [[מטר|קילומטר]] מה[[חוף]] ומעומק של כחמישה עשר מטרים. ראשית עוברים המים [[סינון]] ראשוני, לאחר מכן מועלה [[לחץ מים|לחץ המים]] ל־70 [[בר (מידה)|בר]] והמים עוברים דרך [[ממברנה חדירה למחצה|ממברנות חדירות למחצה]] לביצוע תהליך ההתפלה באמצעות [[אוסמוזה הפוכה]]. לאחר סיום התהליך ההתפלה מושבת למים המותפלים [[מים קשים|הקשיות]] הנדרשת למי שתייה והם מועברים לחברת מקורות והתמלחת מוחזרת לים{{הערה|שם=ISA}}.
שורה 10:
 
בינואר-פברואר 2016 הושבת המתקן לפחות פעמיים עקב זיהום במי הים{{הערה|{{הארץ|נטע אחיטוב|משבר המים בעזה: מגפות וזיהומים בשטח ישראל והמוני עזתים שצובאים על הגדר|1.3028478|4 באוגוסט 2016}}}}.
 
המתקן מעולם לא הצליח לספק את כמות המים המותפלים שנדרש לפי החוזה ובעקבות קריסה של המודל הפיננסי הכריזה המדינה על מחיקת 400 מליון ש"ח מהחוב של מקורות. בעקבות ההפסדים הגישה מקורות תביעה של 705 מיליון שקל נגד שותפות מנרב-סדיט שהקימה אותו. {{הערה|[https://www.themarker.com/markets/1.4630330 מקורות נכנעה והפסיקה את תהליך מכירת מתקן ההתפלה באשדוד למנרב] אתר themarker}}
 
== ראו גם ==