ויקיפדיה

סטריאוטיפ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
שורה 32:
 
=== סטראוטיפים על גזעים ===
בהקשר של גזע (לאום, צבע עור וכדומה) מספר הסטראוטיפים גדול כל כך עד כי מצטייר כי: כמספר הגזעיים, כך גם מספר הסטראוטיפים עליהן. מספר דוגמאות לכך הינן:
 
1.       #ילדים ומתבגרים מחזיקים בסטראוטיפ סמוי (אוטומטי) בנוגע לסיניים כטובים במתמטיקה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Cvencek, D., Nasir, N. I. S., O'connor, K., Wischnia, S., & Meltzoff, A. N. (2015).|שם=The development of math–race stereotypes:“They say Chinese people are the best at math”|כתב עת=Journal of Research on Adolescence, 25(4), 630-637.}}}}.
2.       #שופטים בארצות הברית מחזיקים בסטראוטיפ שלילי כלפי בני מיעוטים (יהודים וסיניים) כאנשים לא-הגונים ושתלטניים לעומת סטראוטיפ חיובי כלפי נוצרים לבנים כ "אמינים" ו "נדבנים"{{הערה|{{cite journal|author1=Levinson, J. D.|author2=Bennett, M. W.|author3=Hioki, K.|year=2016|title=Judging Implicit Bias: A National Empirical Study Of Judicial Stereotypes.}}}}. ▼
 
▲2.       שופטים בארצות הברית מחזיקים בסטראוטיפ שלילי כלפי בני מיעוטים (יהודים וסיניים) כאנשים לא-הגונים ושתלטניים לעומת סטראוטיפ חיובי כלפי נוצרים לבנים כ "אמינים" ו "נדבנים"{{הערה|{{cite journal|author1=Levinson, J. D.|author2=Bennett, M. W.|author3=Hioki, K.|year=2016|title=Judging Implicit Bias: A National Empirical Study Of Judicial Stereotypes.}}}}.
 
עם-השנים החל שינויי תרבותי כלל-עולמי המגנה גילויי גזענות ואפליה גלויים (למשל: אפליה גלויה במערכת החינוך, שוק העבודה, חוקה מדינית). לכן, המחקר המדעי התמקד בגזענות "סמויה" (בלתי מודעת/אוטומטית). לדוגמה: תופעת הגזענות -  microaggressions כלפי שחורים בארצות הברית המתבטאת בביטויים לא-ישירים או לא ויזואליים בולטים, אך כן מאוד פוגעניים ומדכאים.
שורה 44 ⟵ 43:
משפט זה פוגעני כלפי שחורים אך איננו מהווה גזענות ישירה כיוון שאיננו מדכא/מפלה את הסטודנט הספציפי{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Solorzano, D., Ceja, M., & Yosso, T. (2000).|שם=Critical race theory, racial microaggressions, and campus racial climate: The experiences of African American college students|כתב עת=. Journal of Negro Education, 60-73.}}}}.
 
החוקר Davis{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Davis, P. (1989)|שם=Law as microaggression|כתב עת=Yale Law Journal, 98, 1559-1577.}}}} טוען כי פעולות גזעניות אלו הינןהן אוטומטיות ולפעמים בלתי מודעות, אשר נוצרות מתוך מתחושת העליונות של הלבנים על השחורים ויוצרות את המערכת המדכאת את השחורים ומנציחה את היותם נחותים בחברה האמריקאית. בנוסף הוא טוען כי הלבנים מביעים גזענות זו מתוך "הרגל קוגניטיבי" (הסכמות הקוגניטיביות כלפי קבוצת השחורים בארצות הברית עקב התרבות וההיסטוריה בין שתי הקבוצות) .
 
==== השלכות הסטראוטיפ בחיי היומיום ====
שורה 56 ⟵ 55:
סטראוטיפ זה מהווה מעין בסיס למגוון סטראוטיפים קטנים יותר. לדוגמה:
 
1. #הסטראוטיפ כי נשים מושפעות (ניתנות לשכנוע) יותר בקלות מאשר גברים והסטראוטיפ כי גברים משפיעים (משכנעים) יותר בקלות מאשר נשים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eagly, A. H., & Wood, W. (1982).|שם=Inferred sex differences in status as a determinant of gender stereotypes about social influence|כתב עת=Journal of Personality and Social Psychology, 43, 915-928.}}}}.
2. #הטענה כי נשים בעלות אופן חשיבה יותר רגשי/אימפולסיבי (ולכן פחות טובות במתמטיקה) ואילו גברים בעלי אופן חשיבה יותר אנאליטי.▼
 
במטרה להבין ממה סטראוטיפ זה נוצר, המחקר המדעי בחן 2שתי אבחנות עיקריות בין גברים לנשים בתרבות ובחברה:▼
▲2. הטענה כי נשים בעלות אופן חשיבה יותר רגשי/אימפולסיבי (ולכן פחות טובות במתמטיקה) ואילו גברים בעלי אופן חשיבה יותר אנאליטי.
 
1. #נשים לרוב יאיישו תפקידים נחותים של כוח בחברה (לדוגמה בפוליטיקה) לעומת גברים.▼
▲במטרה להבין ממה סטראוטיפ זה נוצר, המחקר המדעי בחן 2 אבחנות עיקריות בין גברים לנשים בתרבות ובחברה:
2. #נשים לרוב עובדות כעקרות בית ולא בשוק העבודה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eagly, A. H., & Steffen, V. J. (1984).|שם=Gender stereotypes stem from the distribution of women and men into social roles|כתב עת=Journal of personality and social psychology, 46(4), 735.}}}}.▼
 
המחקר מצא כי בגלל אותם הבדלים נצפים בין המינים (נשים רווחות יותר כעקרות בית ופחות בעמדות מפתח) והאופי של אותם תפקידים: אופי העקרתעקרת ביתהבית הינושיתופי יותר שיתופי ומתחשב באחר לעומת אופי תפקידי כוח בשוק העבודה אשר יותר תחרותי ושתלטן - התפתח הסטראוטיפ.▼
▲1. נשים לרוב יאיישו תפקידים נחותים של כוח בחברה (לדוגמה בפוליטיקה) לעומת גברים.
 
▲2. נשים לרוב עובדות כעקרות בית ולא בשוק העבודה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eagly, A. H., & Steffen, V. J. (1984).|שם=Gender stereotypes stem from the distribution of women and men into social roles|כתב עת=Journal of personality and social psychology, 46(4), 735.}}}}.
 
▲המחקר מצא כי בגלל אותם הבדלים נצפים בין המינים (נשים רווחות יותר כעקרות בית ופחות בעמדות מפתח) והאופי של אותם תפקידים: אופי העקרת בית הינו יותר שיתופי ומתחשב באחר לעומת אופי תפקידי כוח בשוק העבודה אשר יותר תחרותי ושתלטן - התפתח הסטראוטיפ.
 
על-אף שעם השנים נשים עשו צעד גדול בכניסתן לשוק העבודה וניכר כי הפערים הצטמצמו, עדין יחס הנשים בעמדות מפתח קטן יחסית לגברים. הסיבה טמונה בין היתר בכוחו של הסטראוטיפ על החברה ככלל (גברים ונשים) ועל הנשים בפרט. Heilman{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Heilman, M. E. (2012).|שם=Gender stereotypes and workplace bias|כתב עת=Research in organizational Behavior, 32, 113-135.}}}} הסביר כי הסטראוטיפ גורם למנהלים-גברים להטיות בהערכות ובקבלת ההחלטות שלהם, כאשר הם מעריכים נשים לקבלת תפקיד חשוב/קידום בחברה. בכך הם מעכבים את התפתחותם והעצמתם של נשים בשוק העבודה ומנציחים את הסטראוטיפ. 
שורה 75 ⟵ 72:
בהתאם לתרבות המערבית של העשורים האחרונים אשר מעודדת את אידאל הרזון, נמצאה גזענות כלפי אנשים שמנים כבר אצל ילדים בגן (גיל 3-5) כאשר הילדים הגדירו שמן כ "רע" מעבר לכל מיני תכונות אחרות (מין, מוצא וכדומה). בנוסף, נמצא כי הילדים השמנים עצמם, האמינו בסטיגמה זו יותר מילדים רזים, ממצא המדגיש את החשיבות של מיגור הסטראוטיפ עוד מגיל ילדות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Cramer, P., & Steinwert, T. (1998)|שם=Thin is good, fat is bad: How early does it begin?|כתב עת=. Journal of applied developmental psychology, 19(3), 429-451.}}}} .
 
ואכן, הסטראוטיפ החברתי-מערבי עושה את הקישור בין אנשים שמנים ומגוון תכונות שליליות. הדבר בולט בעיקר כשמדובר בנשים והמחקר מצא עדויות לסטראוטיפ המקשר בין נשים שמנות ועמדות שליליות גם באופן נשלט (מבוקר, איטי ומתוך מודעות) וגם באופן אוטומטי (מהיר ובלתי מודע). לדוגמה, מחקרם של Bessenoff and Sherman{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bessenoff, G. R., & Sherman, J. W. (2000).|שם=Automatic and controlled components of prejudice toward fat people: Evaluation versus stereotype activation|כתב עת=. Social Cognition, 18(4), 329-353.}}}} הראה כי דעות שליליות אוטומטיות הינןהן חזקות יותר כלפי נשים שמנות לעומת כלפי נשים רזות עד כדי כך שמספיק לראות תמונה של אישה שמנה על-מנת שיעלו לזיכרון ולמודעות תכונות שליליות כגון: אגואיסטית, אלימה וכדומה.
 
==== סטראוטיפ על צבע שיער ====
שורה 86 ⟵ 83:
 
==== סטראוטיפ על הומוסקסואלים ====
1. #גברים הומוסקסואלים בעלי תכונת אופי נשיות חיוביות: לדוגמה: לב טוב, רגישות לאחר, יכולת הקשבה טובה, חמלה, יצירתיות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=).Jackson, L. A., & Sullivan, L. A. (1989).|שם=). Cognition and affect in evaluations of stereotyped group members.|כתב עת=The Journal of Social Psychology, 129, 659-672.}}}}
2. #גברים הומואים מתנהגים באופן המפר כללי יסוד של גבריות: לדוגמה: פסיביים, בעלי משיכה והנאה מלהתלבש יפה, קול רך, עדינות, פטפטנות.▼
 
▲2. גברים הומואים מתנהגים באופן המפר כללי יסוד של גבריות: לדוגמה: פסיביים, בעלי משיכה והנאה מלהתלבש יפה, קול רך, עדינות, פטפטנות.
 
Madon{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Madon, S. (1997).|שם=What do people believe about gay males? A study of stereotype content and strength|כתב עת=Sex Roles, 37(9-10), 663-685.}}}} רצה לגלות האם דעת הרוב מייחסת להומואים יותר תכונות חיוביות נשיות (סטראוטיפ יותר חיובי) או התנהגות המפרה כללי יסוד של גבריות (סטראוטיפ יותר שלילי) ומצא כי דעת הרוב מחזיקה בסטראוטיפ השלילי באופן יותר חזק מהחיובי. ממצא אשר ניתן לשער כי משפיע על הפעילות הפוליטית הנוקשה והאפליה החברתית כלפי הומואים.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סטריאוטיפ"