דב בר מייזלש – הבדלי גרסאות

הרב דב בר מייזלש היה בנו של יצחק מייזלש. בילדותו גר ב[[ביאלא פודולסק]], שם כיהן אביו כרב. לאחר שנישא לביתו של שלמה בורנשטיין השתקע כבנקאי ורב ב[[קרקוב]]. הוא תמך בעצמאות הפולנית בכך שתרם נשק למורדים ב[[מרד נובמבר]]. בשנת 1832 הפך לרבה של קרקוב, אבל לא היה מוסכם בקרב קהילת קרקוב כולה. חלק מיהודי קרקוב העריצו את יריבו, [[שאול לנדא]]. מחלוקת זו פילגה את [[יהדות קרקוב]] לשני מחנות עד לפטירת האחרון{{הערה|על המחלוקת ראו: {{המגיד|פ.ה. וועטשטיין|תולדות חיים נתן דימביצר ז"ל|1893/02/01|01301}}}}. אחת הפעולות הראשונות שבה התערב בחיי הציבור (מתוך מספר הפעמים הרב שעשה זאת) היא בשנת 1845, שבה ביטל במחאה תוכניות עירוניות לבניית בניין שבעקבתיו ייהרס בית העלמין העתיק בקרקוב. הוא לקח חלק בולט בחיים האזרחיים של מקום מגוריו, ובזמנים הסוערים של 1846 ([[קרקוב#הרנסאנס והעת החדשה|מרד קרקוב]]) נבחר כ[[סנטור]] בגליציה, ובשנת 1848 נבחר לפרלמנט האוסטרי.{{ש}}