חליל – הבדלי גרסאות

יש הסוברים כי החליל המקראי ואולי גם זה המוזכר במקורות מתקופת בית שני הוא דווקא כלי נגינה דומה יותר לאבוב, (כלי אוירופוני), ומקור שמו בצליל המאנפף הנובע ממנו, הדומה יותר ליללה או הוללות שימחהשמחה.{{הערה|1=מקורות רבים לדעה שהחליל (שהוא לפי דעה זו גם האבוב, וכשם האבוב -) הוא בעל צליל מאנפף. למשל [http://www.ani.org.il/?CategoryID=421&ArticleID=1203 כלי הנגינה שנגנו בהם בבית המקדש] נעמה שחורי, מאמר הרצאה ב'בית מדרש נשים יוצרות'. תמיכה לדבריהם בקינת ירמיהו על חורבן מואב, בו מתואר צליל המיית החליל בדומה לקול יונים. ייתכן גם שזוהי משמעות דבריו של [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tarshimim/zmirot-2.htm כותב הספר שלטי גיבורים] מימי הביניים (הובא בטעות ב[[אתר דעת]] בשם [[יואל ברי"ל]]), למעשה הכתוב מועתק מהספר "שלטי הגבורים" והתמונות מתוך תהלים "זמירות ישראל" ברעסלוי תק"פ (ראו [[שאול שפר]], 'השיר שבמקדש', אחרית דבר, עמ' 120. }}{{הערה|1=תרבות חמרית בארץ-ישראל בימי התלמוד, פרק 13 'החליל והסימפונות', פרופ' [[דניאל שפרבר]], הוצ' [[יד בן צבי]] ו[[אוניברסיטת בר-אילן]]}}