שם טוב אבן גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תולדותיו: הגהה, replaced: חבור ← חיבור באמצעות AWB
שורה 29:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...ולדעתי שר"מ ז"ל [רמב"ם] ידע בהם [בחכמת ה[[קבלה]]] בסוף ימיו, שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתינו כתוב במגילה של קלף ישן מיושן לשון זה: אני משה ב"ר מיימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בעניין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב"ן בתחילת פירושו לתורה.|מקור=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=94139&rid=9 מגדל עוז, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה י']}}
 
הוא שהה במשך תקופה מסוימת ב[[ארץ ישראל]], אך ככל הנראה כתב את ספרו ה'מגדל עוז' כאשר חזר ממנה.{{הערה|"ועוד כי כשזכיתי לבא בארץ הקדושה מצאתי תרועתם בקבלת אבותם... ושאלתי לכמה גדולים ולא פירשו לי דבר." (מגדל עוז הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ג הלכה ד) }} בהקדמה לספרו '''בדי ארון ומגדל חננאל''' מספר אבן גאון שבשנת [[ה'פ"ה]] עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת יחד עם חברו רבי חננאל בר' אברהם אסקירה, חברו נפטר שלשה חדשים אחרי זה והוא קרא את חבורוחיבורו 'בדי ארון – מגדל חננאל' לזכרו של חבר זה. הוא מפרט גם את הצרות שעברו עליו באותה תקופה: "ויהי מימים מתו עלי בני ובנותי ולא נשאר אלי מיוצאי חלצי לא פרי מפרי ואנכי הולך ערירי".
 
אבן גאון נזכר בנוגע לפולמוס הלכתי מפורסם בדבר נוסח ה[[מקרא]], לגבי המילה "דכא" המופיעה ב[[חומש דברים]], אם לכותבה באות א' או ב-ה'. ב[[ספר תורה]] שנכתב בכתב ידו של אבן גאון עצמו היה כתוב בתחילה "דכה" ב-ה', ולאחר מכן הוא מחק בעצמו את התיבה וכתב "דכא" ב-א'.