שורש (בוטניקה) – הבדלי גרסאות

 

==מערכת השורשים==

* ''מערכת השורש השיפודי (tap root system)'' - מערכת זו אופיינית בעיקר ל[[חשופי זרע]] ול[[דו-פסיגיים]], שהם [[צמחים]] בעלי [[קמביום]]. השורש השיפודי הוא השורש המרכזי המתפתח מה[[שורשון]] שנובט מתוך ה[[זרע (בוטניקה)|זרע]]. מהשורש המרכזי מסתעפים כל השורשים הצדדיים ובדרך כלל הוא בולט בגודלו וצומח ישירות למטה. עם זאת, לעתים השורש המרכזי קיים, אך לא נבדל בצורה ניכרת מיתר השורשים.

* ''מערכת ציצת השורשים (fibrous root system)'' - מערכת זו אופיינית לשרכים ול[[חד פסיגיים]], ומופיעה לעתים נדירות בדו־פסיגיים. השורשון אינו מתפתח לשורש עיקרי, ולעתים מת זמן קצר אחרי ה[[נביטה]]. השורשים הבודדים מסתעפים, אך אינם עוברים התעבות משנית; השורשים החדשים צומחים מתוך הגבעול.

מערכת השורשים מתפשטת בתוך הקרקע בהתאם לגדילת הצמח, שכן לגודל שלה השפעה ישירה על יכולתה לעגן את הצמח בתוך האדמה ולספק לו את כמות המים הנדרשת למחייתו והחומרים החיוניים לצמיחתו. בשורש מתפתחים מספר אזורים:

* '''המריסטמה''' הוא אזור הנמצא לאורך קצה השורש ובו מתרחשת גדילת השורש. אזור זה מכיל את התאים המסוגלים להתחלק וליצור את כל הרקמות הראשוניות של השורש. הלב של אזור המריסטמה הוא קודקוד הצמיחה, המורכב מגוש של תאים או לעתים מתא בודד אשר מתחלק ללא הרף ויוצר למעשה את כל תאי השורש. תאים שנוצרו מתוך קודקוד הצמיחה עוברים התמיינות ראשונית, שבמהלכה מתרחש שיוכם לאחת מארבע קבוצות הרקמות הבסיסיות: הגליל המרכזי, הקליפה, האפידרמיס וכיפת השורש.

* '''אזור ההתארכות''' נמצא אחרי אזור המריסטמה. באזור זה גדלים התאים הצעירים בממדיהם, בעיקר לאורך, וגם משלימים את ההתמיינות שלהם. לכן, מעל אזור ההתארכות כבר ניתן להבחין בכל סוגי הרקמות המצויות בדרך־כלל בשורש הבוגר.

* '''אזור היונקות''' הוא האזור בו מתבצעים תהליכי ספיגת המים והחומרים המומסים מן הקרקע, אזור זה מוכן לביצוע תהליכי הספיגה לאחר שהשורש עבר את כל שלבי ההתפתחות הראשונית שלו ורקמותיו הגיעו לבגרות. אזור היונקות מתאפיין בכך שתאי האפידרמיס הבוגרים מצמיחים בתוכם שערות יונקות ארוכות שהן תאים מיוחדים דמויי שערה (יונקת היא תא אפידרמיס בודד שמתארך). היונקות מגדילות מאוד את שטח הפנים של השורש וכך מגבירות את יעילות הספיגה. כאשר המים נמצאים בשפע בסביבת השורש, אין הוא לעתים מצמיח כלל שערות יונקות, וזאת בגלל העדר הצורך בהן. אורך חיי היונקות אינו רב, והוא נע בין ימים לשבועות אחדים. אחרי כן הן מתות ונושרות ומתפרקות בקרקע על ידי מיקרואורגניזמים. אורך היונקת הוא בין 80 ל-150 מיקרון והקוטר 5–20 מיקרון. כשהשורש גדל מהר צפיפות היונקות קטנה יותר. במקום יציאת היונקת יש ירידה ברמת החומציות (4.5 [[pH]] במקום 5 {{הבהרה|pH נמוך יותר זו עלייה ברמת החומציות}}). קצה היונקת מפורץ על מנת להגדיל את שטח הפנים לקליטה.

 

==האבולוציה של השורש==

 

השורשים האמיתיים הראשונים הופיעו לפני כ־400 מיליון שנה ב[[דבון ראשון|דבון הראשון]]. הופעתן התרחשה כנראה, באופן בלתי תלוי בשתי קבוצות נפרדות של צמחים [[וסקולריים]] קדומים: בקבוצת [[בעלי קשקשים]] ובקבוצת [[חסרי קשקשים]]. במאובנים מאותה [[תקופה]] כבר ניתן לזהות מערכות בעלות דמיון ניכר למערכת שורשים. הגדולה שביניהן מגיעה לגודל של מספר [[סנטימטר]]ים, ועובי השורשים נע בין 3 [[מילימטר]] בנקודת חיבורם לחלק העל־אדמתי לבין 0.7 מילימטר בקצה.