גנו/לינוקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
שורה 47:
לאור היסטוריה זו, מקפידים רבים מאנשי תנועת התוכנה החופשית לקרוא למערכת ההפעלה הכוללת בשם גנו/לינוקס. עמדת [[המוסד לתוכנה חופשית]] היא כי בשימור השם גנו בשמה של מערכת ההפעלה, היא מבקשת להזכיר כי פרויקט GNU, עקרונותיו לחירות פעולה בעולם המחשוב והתכנים הנסמכים עליו, קדמו לפרויקט הליבה של טורבאלדס בשנים. עקרונות אלו מכילים מטען פילוסופי חשוב המקיף עקרונות חברתיים שהם מנסים להפיץ ולהשריש באמצעות הפרויקט ורישיון ה-GPL. ה-FSF חוששת כי ההימנעות מציון GNU בשם המערכת ישכיח את הגרעין [[אידאולוגיה|האידאולוגי]] והמסר לא יגיע אל המשתמשים הבאים. כל זאת למרות שאנשי התנועה מודעים לכך שמערכת ההפעלה המודרנית הקרויה בשם הכולל "לינוקס" בפי כל כבר איננה מושתתת ברובה על גנו.
 
מנגד עומדים אלו המכנים את מערכת ההפעלה בשם לינוקס, ולא מתוך בורות. עדת המתנגדים מעלה לרוב את הטיעון של ספירת שורות קוד או מספר חבילות התוכנה במערכת ממקורות שונים, ביניהם [[BSD]], [[XFree86]] ועוד. אם המשתמש בוחר למשל בעורך הטקסט [[vim]] על פני GNU Emacs, מוותר על חבילת המהדרים [[GCC]] וכיוצא באלה, הרי שחלקי התוכנה מבית GNU יהיו ספורים ומצומצמים. בכך תוכח הטענה כי ניתן להריץ מערכת מעל ליבת לינוקס עם עזרה אפסית בלבד מפרויקט גנו. מכאן מסיקים אנשים אלה כי ההתעקשות של הדבקת GNU לשם המערכת הינההיא עניין של אגו. ברם, זו אינה רק שאלה של מספר שורות קוד, GLIBC, ספרית התשתית של גנו\לינוקס המספקת בין השאר את גישה לקריאות המערכת ואת הטוען הדינאמי- המאפשר טעינה והרצה של תכנות וספריות, הינההיא כולה קוד של גנו והיא מהווה תשתית לכל מה שרץ במרחב המשתמש. ראוי גם לציין כי קוד המקור של הליבה כולל הרחבות לשפת C שנתמכו עד לא מזמן רק במהדר GCC של גנו.
 
הוויכוח הניטש מוצג לעתים קרובות כמלחמת אנשים בעלי חשיבה מעשית (הדוגלים במונח [[קוד פתוח]]) לעומת האידאולוגים (הדוגלים במונח [[תוכנה חופשית]]). ריצ'רד סטולמן, אידאולוג אך גם איש מעשה שכתב לבדו את גרסאותיהן הראשונות של המרכזיות שבתוכניות פרויקט גנו, צוטט לא פעם כאומר כי "כאשר שואפים למטרה, אין כלי מעשי יותר מהאידאולוגיה".