שרפת גווייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הקודם עדיף |
|||
שורה 75:
==שריפת גופות בישראל==
ב[[מדינת ישראל]] כמעט לא מתבצעת שריפת גופות, אף שהחוק אינו אוסר זאת, ובשני פסקי דין נקבע שלקרובי משפחתו של המת נתונה זכות לשרוף את גופתו.{{הערה|1=יעל רוטשילד, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-119273-00.html נדחתה העתירה הראשונה נגד שריפת גופה], [[חדשות מחלקה ראשונה]], 31 בדצמבר 2006{{ש}}ישראל דורון, [http://www.dorotmagazine.co.il/?CategoryID=170&ArticleID=218 על חוקיות שריפת גופות בישראל], "דורות", 17 באפריל 2011}} [[המוסד לביטוח לאומי]] מממן [[קבורה]], אך אינו מממן שריפת גופה.
לפי ה[[הלכה]] ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] ה[[יהדות|יהודית]] וה[[שריעה]] המוסלמית שריפת גופות אסורה. סיבה אפשרית נוספת לנדירותה של שריפת גופות בישראל היא ה[[אסוציאציה]] לשריפת גופות ב[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] על ידי ה[[נאצים]].
התמונה השתנתה עם הנהגת האפשרות ל[[קבורה חילונית]]. חברת הקבורה והטיפול במת "[[עלי שלכת (חברה)|עלי שלכת]]" הקימה משרפה שפעלה במושב [[חיבת ציון (מושב)|חיבת ציון]]. בקשתה של החברה להעברת תשלומי דמי הקבורה לאזרחים הבוחרים בשריפת גופתם מ[[המוסד לביטוח לאומי]], כנהוג לגבי קבורה, נדחתה בידי פקידי המוסד. באוגוסט 2007 פורסם מיקומה של המשרפה בעיתונות החרדית, וימים אחדים לאחר מכן המקום הוצת ונשרף. בעלי החברה חנכו מתקן חדש לשריפת גופות בנובמבר באותה שנה.
בנובמבר 2015 קבע בית המשפט העליון כי גופתה של מאי פלג, [[טרנסג'נדר|טרנסג'נדרית]] שהתאבדה באותו חודש, תישרף
==קישורים חיצוניים==
| |||