אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלפא קנטאורי (שיחה | תרומות) קו מפריד בטווח מספרים |
אלפא קנטאורי (שיחה | תרומות) אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 47:
בשנת [[1887]] החל ללמד בעיר [[פולטבה]] (כיום ב[[אוקראינה]]). פרסם את סיפוריו הראשונים ברוסיה ולאחר מכן ב[[פולין]], בעיתונו של [[נחום סוקולוב]] "[[האסיף]]", שיצא לאור ב[[ורשה|וורשה]]. היה מקורב לתנועת [[חיבת ציון]]. בשנת [[1897]] נבחר ל[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]].
אז"ר עלה ל[[ארץ ישראל]] בימי [[העלייה השנייה]] בשנת [[1906]], עבד כ[[ספרן]] ב[[ספריית שער ציון]] ועסק ב[[מורה|הוראה]]. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] [[גירוש תל אביב|גורש]] אז"ר יחד עם שאר תושבי תל אביב, ושהה ב[[צפת]] עד סיום המלחמה. בעקבות הסיפור "מחרבנות החלוקה", שפרסם בקובץ הספרותי "הגליל", גזרו עליו רבני צפת [[נידוי (הלכה)|נידוי]]
היה פעיל ב[[תנועת העבודה]], ואף קיבל בגיל 75 את פנקס החבר מספר 1. הרבה להופיע בסניפי [[הנוער העובד]] ואף זכה לכינוי "הסבא" של הנוער העובד, כפי שמעיד [[זלמן שזר]] בנאום במסיבה בבית הנשיא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קודם כל היה סבא לנוער העובד. עוד זכורים הימים כאשר היינו מתאספים בכל יום הולדת של "סבא". זכורים הימים כשהוא היה בא נשען על מקלו לתוך מסיבות הנוער העובד. ילדים וילדות כתרוהו מסביב ורקדו לפניו, והוא, ר' אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', כבר אז ישיש, היה קרוי בפי כולם: "סבא של הנוער העובד"
היה מקורב לסופרים [[ש"י עגנון]] ו[[יוסף חיים ברנר]] וכן לרב הראשי של יפו באותה עת, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. תמונתם המשותפת מונצחת ב[[פסיפס]] המרכזי ב[[מרכז סוזן דלל]] בשכונת [[נווה צדק]]. כיהן כחבר נשיאות [[אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל]] החל משנת [[1921]].
| |||