יחס הרזרבה – הבדלי גרסאות

בישראל, ע"פ הוראות בנק ישראל, יחס הרזרבה של הבנקים המסחריים נחלק ל-3 - 6% על פקדונות עו"ש, 3% על פקדונות עד שנה. על פקדונות מעל שנה לא קיימת בישראל חובת נזילות. להשוואה, במהלך [[2008]] העלתה [[סין]] את יחס הרזרבה במדינה ל-17.5%{{הערה|1=[http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/general/infrep/heb/inf-08-2.pdf דו"ח האינפלציה של [[בנק ישראל]], 2008, עמ' 10]}}.

הוראת חובת הנזילות היא אחת ההוראות הבודדות אשר מפורסמות ב[[חוק בנק ישראל]]{{הערה|[http://knesset.gov.il/Laws/Data/law/2237/2237.pdf חוק בנק ישראל, התש"ע-2010], באתר הכנסת}} (סעיף 38) אך חלות על בנק מסחרי שכן ההוראות החלות על בנק מסחרי מפורסמות בהוראות "ניהול בנקאי תקין" ולא בחוק בנק ישראל. מכאן ניתן ללמוד על חשיבותה של ההוראה מצד בנק ישראל. בישראל קיימת חובת נזילות של 6% על פיקדונות [[עו"ש]] ופיקדונות הסגורים עד שבוע. חובת נזילות של 3% מחויבת על פיקדונות של שבוע ועד שנה. בישראל אין חובת נזילות על פיקדונות בני שנה ומעלה. כמו כן בין [[2011]] ל 2014 התקיימה גם חובת נזילות על פעילויות ב[[נגזרים]] של תושבי חוץ בת 10%. חובת נזילות זו לא הייתה חובת נזילות קלאסית אלא סנקציה אשר בנק ישראל קבע כדי להתמודד עם כניסות מאסיביות וספקולטיביות של כספים במטבע חוץ מצד משקיעי חוץ.

כדי להתמודד עם מורכבות הוראות חובת הנזילות קבע בנק ישראל כי עמידה בחובת הנזילות תחושב על בסיס חודשי. כלומר ניתנת האפשרות לבנק מסחרי לעמוד בחלק מהימים בחודש הנזילות בגירעון ובחלק אחר בעודפים כך שבממוצע יעמוד באותה חובה. אי עמידה בחובת הנזילות גוררת [[קנס|קנסות]]ות על הבנק המסחרי ועל נושאי משרה בכירים ונחשבת עבירה רגולטורית.