כתובת הליודורוס – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Heliodorus Stele 3.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כתובת הליודורוס כפי שמוצגת ב[[מוזיאון ישראל]]]]

 

==תוכן הכתובת==

במכתבו של המלך [[סלאוקוס הרביעי]], אחיו של [[אנטיוכוס הרביעי]], הממוען להליודורוס, "הממונה על העניינים", הוא מודיע על מינוי אולימפיודורוס, חבר ילדות של המלך, כ"אחראי על המקדשים" במחוז החדש "קוילה-סוריה ופויניקיה". מחוז זה כלל בתוכו את ארץ ישראל, שנשלטה באותם ימים על ידי המלכים [[הממלכה הסלאוקית|היוונים-סֶלֶווקים]], יורשי [[אלכסנדר הגדול]]. הכתובת מעידה בבירור על רצונו של המלך להתערב בענייני הדת באזור על ידי מינויו של אולימפיודורוס לכוהן הגדול של המחוז, ובעקיפין להניח ידיו על אוצרות מקדשי המחוז כחלק ממאמציו לעמוד בתשלום החובות שלו לרומא, כשהתשלום הקרוב אמור להפרע בשנת [[177 לפנה"ס]], שנה לאחר המינוי.{{ש}}

במכתב המרכזי הליודורוס מודיע לדורימנס, הניצב הסלווקי במחוז "קוילה-סוריה ופויניקיה", על הוראת המלך וממליץ על יישומה על הצד הטוב ביותר.{{ש}}

 

בשונה מעדות הממצא [[אפיגרפיה|האפיגרפי]], על פיו ניתן היה להניח שאולימפיודורוס הוא שהתעמת עם היהודים, ולמעשה הפך את הכוהן הגדול לכפוף לאל פגאני, הרי הליודורוס הוא האדם המוזכר ב[[ספר מכבים ב']], פרק ג', כשליח המלך סלאוקוס להחרים כספים מאוצר [[בית-המקדש]] ב[[ירושלים]] שהוכה קשות כתוצאה מהתערבות אלוהית, ורק בזכות התערבותו של ה[[כוהן גדול|כוהן הגדול]] [[חוניו השלישי]], ניצלו חייו. לדעת החוקר ד"ר דב גרא הסיפור המופיע ב[[ספר מכבים ב']] מעיד ככל הנראה על ויכוח שהיה בין פקידי המלך לנציגי היהודים, וכי הפשרה שאליה הגיעו נתפסה בעיני מחבר ספר מכבים ב' כניצחון יהודי. שלוש שנים לאחר מכן נרצח סלאוקוס הרביעי ואחיו [[אנטיוכוס הרביעי]] ירש אותו. זהו השליט, שלפי [[ספר מכבים]] רדף אחר היהודים ובהשראתו חולל בית המקדש, דבר שהוביל ל[[מרד החשמונאים]].