הבדלים בין גרסאות בדף "ארץ ישראל בעת העתיקה"

אולם יש המשערים שב"רתנו העילית" ששכנה בתוך כנען הרחק ממבוא הים פגש סינוחה במצרים שהעדיפו חיי קבע במקום זה ולא במולדתם - מצרים.
מקור נוסף הם שתי קבוצות של טקסטים הקרויים '''[[כתבי המארות]]''' (=קללות). הקבוצה הראשונה כתובה על גבי קעריות חרס והקבוצה השנייה על גבי צלמיות.
הראשונה בערך מ-[[1900 לפנה"ס]] והשנייה בערך מ-[[1800 לפנה"ס]] ובהן מוזכרים מקומות ושליטיהם בא"י, חלקם בפעם הראשונה. בין המקומות המוזכרים: [[ירושלים]], [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], [[צור]], [[עכו]], [[שכם הקדומה|שכם]], [[תל אפק (אנטיפטריס)|אפק]], [[תל חצור|חצור]], ליש.
 
הכתובות הללו ממחישות את הקשר בין ארץ ישראל למצרים. למצרים היה קשר לארץ ישראל וכן הייתה למצרים יומרה להשתלט ולהשפיע על ארץ ישראל.
היישוב העירוני עבר דלדול, יחסית לתקופת הברונזה התיכונה. ערים מרכזיות ננטשו (אולי במהלך הכיבוש המצרי של הארץ), ותושבים רבים עברו לעיירות ספר קטנות ששטחן לא היה גדול מכמה דונמים (מעטים היישובים של התקופה שעלו על 50 דונם). לרוב היישובים לא היו ביצורים (הביצורים המרשימים מהברונזה התיכונה נהרסו או הפכו ללא יעילים בזמן שהיישוב נבנה על חורבות הקודם, ובכך היה גבוה מהביצורים. כמו כן כנראה שביצורים חדשים לא נבנו כי נאסרו על ידי המצרים (הם נתפסו כהכנה למרד).
 
ערים מרכזיות: [[תל חצור]], [[תל גזר|גזר]], [[תל בית שמש]], [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], [[שכם הקדומה|שכם]], [[תל מגידו|מגידו]], [[תענך]], [[עפולה]] ו[[בית שאן]]
 
תקופה זו מכונה בחלק ניכר מספרות המחקר [[התקופה הכנענית]].