ארץ ישראל בעת העתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, דרוש מקור |
|||
שורה 12:
זמן התחלתה של [[התקופה הפלאוליתית]] התחתונה ב[[ארץ ישראל]] מוגדר על פי הממצאים ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] המוקדמים ביותר. מפעם לפעם, עם התגלותם של ממצאים קדומים יותר, מוגדר משך התקופה מחדש.
ה[[אתר ארכאולוגי|אתר הארכאולוגי]] הקדום ביותר המוכר בארץ ישראל, ואחד האתרים הקדומים בעולם מחוץ לאפריקה, הוא [[תל עובדיה|עובדיה]] בעמק הירדן. גילו נע בין 1.55 ובין 1.2 מיליוני שנים ובו נמצאו כלי-אבן רבים מן ה[[תעשייה אשלית|תרבות האשלית]]. אתרים נוספים מתקופה זו כוללים את [[גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי)|גשר בנות יעקב]], המתוארך לגיל של 790 אלף שנה לפני זמננו בשיטות [[פלאומגנטיזם|פלאומגנטיות]], ובו נמצאו כמה מן העדויות הקדומות בעולם לשימוש ב[[אש]] ובכלי עץ. מוערך כי בני האדם שהותירו את השרידים באתרי עובדיה וגשר בנות יעקב השתייכו למין [[הומו ארקטוס]], אף כי מאובני האדם המעטים והחלקיים מאוד שנמצאו באתרים אלו אינם מספיקים לזיהוי ודאי. אתר נוסף מתחילת התקופה הפלאוליתית התחתונה הוא [[ביצת רוחמה]] בצפון הנגב, השייך ל[[התרבות האולדובאית|תרבות האולדובאית]].
רוב האתרים מהתקופה משתייכים ל[[התרבות האשלית|תרבות אשלית]] וברבים מהם נתגלו שרידי [[פילאים|פילים]] ביחד עם כלים מצור ובזלת. אתרים בולטים נוספים הם [[רבדים]], [[חולון (אתר ארכאולוגי)|חולון]], [[מערת טבון]] ב[[נחל מערות]] ואתר ליד קיבוץ [[עברון]].
בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, בין 400 ל-250 אלפי שנה לפני זמננו, הופיעה [[התרבות האשלו-יברודית]]. לתרבות זו כנראה משתייך בין השאר האתר ב[[בריכת רם]] שב[[רמת הגולן]], שבו נמצאה "[[ונוס מברכת רם]]", שיש הרואים בה את הייצוג העתיק ביותר של דמות אנוש. מאובן אדם מתקופה זו הוא [[האדם הגלילי|איש הגליל]] - שבר גולגולת שהתגלה על ידי [[פרנסיס טרוויל-פיטר]] ב[[מערת זוטייה]] שב[[נחל עמוד]],
===התקופה הפלאוליתית התיכונה===
שורה 30:
{{ערך מורחב|ערכים=[[התקופה האפיפלאוליתית]], [[התרבות הכבארית הגאומטרית]], [[התרבות המושאבית]], [[התרבות הנאטופית]], [[התרבות החריפאית]]}}
בתקופה הזאת, המגשרת בין חברות ה[[ציידים-לקטים]] הניידות של תקופת האבן הקדומה לבין הכפרים החקלאיים של [[התקופה הנאוליתית]], התקימו באזור הים תיכוני של ארץ ישראל שלוש תרבויות: [[התרבות הכבארית]] מתוארכת לשנים 18,000 - 12,500 לפנה"ס. ו[[התרבות הכבארית הגאומטרית]] מתוארכת לשנים 12,500 - 10,500 לפנה"ס, ו[[התרבות הנאטופית]] בין השנים 10,500–[[8500 לפנה"ס]] ([[תיארוך פחמן 14]] לא מכויל).
התרבות הנאטופית משכה את תשומת הלב המחקרית בשל היותה תרבות ה[[ציידים-לקטים]] האחרונה, על מפתן [[המהפכה הנאוליתית]] וראשוני החקלאים. התרבות החומרית הנאטופית הייתה עשירה והיא משקפת שינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי והכלכלי של אוכלוסיות פרהיסטוריות. שרידיהם מלמדים על חברה מורכבת ונייחת. יישובים נאטופיים התגלו בכל ארץ ישראל, אך האתרים הגדולים והעשירים ביותר נמצאו בכרמל ובגליל, כגון [[מערת הנחל]] ב[[נחל מערות]] ו[[נחל אורן (אתר ארכאולוגי)|נחל אורן]] בכרמל, [[מערת היונים]] ב[[הגליל|גליל]] המערבי ו[[עינן]] בעמק החולה. יש להבחין בין אתרי חניה קטנים ששטחם כמה עשרות ממ"ר, לאתרים עונתיים ששטחם כמה מאות ממ"ר ובין אתרי בסיס גדולים שיושבו במשך רוב השנה. ביישובים אלה התגלו יסודות של מבני מגורים מ[[אבן גוויל|אבני גוויל]] וכן [[ממגורה|ממגורות]] לאחסון מזון. מבחר החפצים בהם השתמשו היו מגוונים יותר מאשר בתקופות שקדמו לתרבות זאת. כלי הצור העיקרי היה "הסהרון" כלי מאבן [[צור (סלע)|צור]] בצורת סהר קטן שנהגו לשלבו כסכין בידית מגל או כחוד של [[חץ]]. נעשה גם שימוש בכלים מעצמות של חיות. באתרים נחשפו גם כלים מאבן שנראו כמו קערות ו[[עלי ומכתש|עליים]]. בפעם הראשונה נמצאה בארץ ישראל תרבות אשר השקיעה זמן בפיסול וגילוף אומנותיים. נמצאו ידיות מגל מעוטרות בראשי חיות שנעשו מ[[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] ומעצמות בעלי חיים. נמצאו גם [[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] שנעשו מקרן, אבן ועצם.
שורה 61:
{{ערך מורחב|התרבות הירמוכית}}
תקופה זו נקבעה בין השנים 6400 לפנה"ס ועד 4500 לפנה"ס.
בספרות המחקר מקובל לחלקה לשתי תקופות משנה:
*'''נאולית קרמי א PNA''' - בין השנים 6400–5500 לפנה"ס.
שורה 79:
==התקופה הכלקוליתית==
[[קובץ:Fertile Crescent map He.png|שמאל|ממוזער|250px|אזור הסהר הפורה כולל את ארץ ישראל בעת העתיקה]]
[[קובץ:Small Chalcolithic churn – Beersheba Culture – found in Israel -1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מחבצה קטנה מהתקופה הכלקוליתית, תרבות באר שבע, [[מוזיאון הכט]] חיפה]]
[[קובץ:Residential chalcolithic cave.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת מגורים משוחזרת מהתקופה הכלקוליטית, [[מרכז ג'ו אלון]], הנגב]]
[[התקופה הכלקוליתית]] בארץ ישראל מתחילה ב-4500 לפנה"ס או כמה מאות שנים לפני כן (תלוי כיצד מגדירים את סוף [[התקופה הנאוליתית]]) ומסתיימת ב-3500 לפנה"ס, עם עליית הציוויליזציה של [[תקופת הברונזה הקדומה]]{{הערה|Rowan, Y. M., & Golden, J. (2009). [http://link.springer.com/article/10.1007/s10963-009-9016-4 The Chalcolithic period of the Southern Levant: a synthetic review]. Journal of World Prehistory, 22(1), 1-92.}}.
בארץ ישראל נמצאו מאות אתרים מהתקופה זו. ההתיישבות הייתה בעלת אופי חקלאי. בכל יישוב התגוררה אוכלוסייה קטנה שמנתה עשרות עד מאות אנשים. החקלאות של היישובים התבססה על [[חיטה]] [[שעורה]] ו[[קטניות]]. בנוסף לראשונה בארץ טיפחו התושבים מינים מתורבתים של [[עץ פרי|עצי פרי]] כגון: [[תמר (עץ)|תמר]], [[זית אירופי|זית]] ו[[רימון מצוי|רימון]]. ענף כלכלי נוסף שהיה נפוץ בתקופה זו היה טיפוח עדרי כבשים, עיזים בקר וחזירים. הצאן שימש גם כמקור לצמר וחלב. עדות לכך הם [[מחבצה כלקוליתית|המחבצות]] העשויות [[חרס]] ששימשו להכנת מוצרי חלב ופיסלוני החיות. התושבים השתמשו בסוס, בחמור ובגמל כבהמות משא. לראשונה התמחו אנשים בארץ בכרייה ועיבוד [[נחושת]]. במקביל התפתחה רשת מסחרית שהעבירה חומרי גלם וסחורות על פני מרחקים גדולים.
===תלוליות ע'סול===
{{ערך מורחב|תלוליות ע'סול}}
[[אתר ארכאולוגי]] ב[[עבר הירדן]] מהתקופה הכלקוליתית, שעל שמו הוגדרה "התרבות הע'סולית".
באתר קבוצה של 40 תלוליות קטנות המהוות את היישוב הקדום. שטחו המשוער של האתר הוא לפחות 60 דונם. המבנים באתר בעלי צורה מעוגלת, שקועים בחלקם באדמה או בעלי קירות אבן ולבנת-טין. הם נבנו לפי מתכונת פחות או יותר אחידה ופשוטה: חדר מלבני אחד, ששימש כיחידת המגורים, ולפניו חצר גדולה מוקפת גדר. הגגות היו עשויים כנראה מקני-סוף וקש. בחצרות נמצאו מתקנים להבערת אש, תנורים, בורות, ממגורות, משטחי עבודה וכלי כתישה.
הכלים שנמצאו באתר נעשו מחרס פשוט והוחלקו באמצעות גבעולי [[עשב]]ים. לפי טביעות מחצלות על בסיס הכלים עולה כי הניחו אותם על מחצלות קלועות בתהליך ייצורם. באתר התגלו כלים העשויים מ[[צור (סלע)|צור]] - להבים, אזמלים, נקרים, מגרדים ומרצעים, מ[[סלע|אבן]] - [[אבני שחיקה]], עליים ומכתשים, ראשי אלות, אבני משקולת לנולי אריגה, וכן פריטי [[מתכת]].
שורה 97:
כלכלת האתר התבססה על [[חקלאות]] וגידול בעלי חיים [[צאן]], [[בקר]] ועוד.
מקומות היישוב העסולים בדרום ארץ ישראל לא נחרבו אלא ננטשו, כנראה במחצית [[האלף ה-4 לפנה"ס|האלף הרביעית לפנה"ס]]. לא ברורה הסיבה לנטישה המונית זו, בעבר הציעו חוקרים כי הופעתם של המצרים היא שגרמה לכך,
===מערת המטמון===
{{ערך מורחב|מטמון נחל משמר}}
[[קובץ:Hecht 090710 Sceptre.jpg|שמאל|ממוזער|200px| מטמון נחל משמר – שרביט היעלים, ב[[מוזיאון הכט]] (העתק)]]
הממצא החשוב ביותר מן התקופה נתגלה במה שמאוחר יותר נקרא בשם "מערת המטמון" ב[[נחל משמר]]. המטמון היה טמון בכוך של מערה שיושבה בתקופה הנ"ל, עטוף במחצלת, וכלל 442 חפצים מהם 429 מנחושת. הוצע כי אלה כלי הקודש של [[המקדש_הכלקוליתי_בעין_גדי|מקדש עין גדי]] מאותה התקופה, המרוחק כ-12 ק"מ בלבד מהמקום ואשר היו בו סימנים של עזיבה מהירה אך ללא סימני הרס מכוון{{הערה|דוד אוסישקין, "מקדש הכלקוליתי בעין גדי: במלאת חמישים שנה לחפירתו", '''[[קדמוניות]]''' 144, 2012, עמ' 78-71}}.
מטמון נוסף, של שמונה טבעות [[זהב]] גדולות מהתקופה הכלקוליתית, נמצא כמנחת קבורה ב[[מערת נחל קנה]] בשומרון. אלה בין חפצי הזהב הקדומים ביותר בעולם{{הערה|1=Gopher, A., Tsuk, T., Shalev, S., & Gophna, R. (1990). [http://www.jstor.org/discover/10.2307/2743275?sid=21105674258343&uid=3738240&uid=2134&uid=4&uid=2&uid=70 Earliest gold artifacts in the Levant]. Current Anthropology, 436-443.}}.
החקלאות הייתה דרך הקיום הראשית, והגידולים הנפוצים ביותר היו [[חיטה]] ו[[שעורה]]. בנוסף נמצאו לראשונה גרעיני עצים כגון ה[[רימון (פרי)|רימון]], ה[[זית]] וה[[תמר (עץ)|תמר]].
שורה 127:
גבולות התקופה: [[3300 לפנה"ס]] - [[2400 לפנה"ס]].
בעוד שבתקופה זו התפתח הכתב באזור ה[[מסופוטמיה|מסופוטמי]] ו[[מצרים העתיקה|מצרים]], באזור ארץ ישראל לא נתגלו
שקיעתן של ערי מדינה אלו מסמנת את סופה של תקופה זו ומעבר חזרה לחיי נוודות.
שורה 140:
כרונולוגיה: 2400 - 2000 לפנה"ס.
תקופה זו היא תקופת מעבר בין הברונזה הקדומה לברונזה התיכונה. בתחילת הדרך, כשניסו לתָקֵף את הארכאולוגיה של ארץ ישראל חשבו לקרוא לה תקופת ה[[נחושת]]. הארכאולוג [[פלינדרס פיטרי]] היה הראשון שזיהה צורת התיישבות חדשה זו בקברים שסביב [[תל אל-עג'ול]], קרא לה תקופת הנחושת על שם כלי הנחושת הרבים שנמצאו בקברים. [[ויליאם פוקסוול אולברייט|אולברייט]] היה הראשון שקרא לה ברונזה תיכונה 1 (MB1) כאשר ב-2000 מתחילה ברונזה תיכונה 2 (MB2). אולם ישנם חוקרים אשר המשיכו את התקופה קדומה 4 (EB4) עד 2000 (בעיקר ארכאולוגיים אמריקאים). [[קתלין קניון]] (הבריטית) חידשה את המושג של הברונזה הביניימית. וזה המושג המקובל היום על רוב הארכאולוגים הישראלים.
בסוף תקופת הברונזה הקדומה ננטשו הערים, והאזור נכנס לתקופה של נסיגה (סברות שונות לסיבת תהליך זה הן שינויי [[אקלים]], שינוי דמוגרפי של האוכלוסייה, בזיזה חוזרת ונשנית ממצרים ואף התעייפות הערים ממלחמה אחת בשנייה)
שורה 171:
בתקופה זו, ניתן למצוא מעט תעודות על מה שקורה בארץ, רובן ממצרים:
'''מגילת סינוחת '''- במגילה ישנו סיפור מ[[המאה ה-20 לפנה"ס]]. הסיפור מתאר אדם חשוב ממצרים שנאלץ לברוח ממצרים לארץ כנען ("[[גבל]]"-בין טריפולי לבירות בזמננו). עיר זו שימשה, לדבריו, כמרכז תרבותי-מצרי, דבר המחזק את ההשערה כי האזור שמדרום לגבל אכן היה נתון להשפעה מצרית מסוימת. הוא מתאר את ארץ כנען כארץ מאוד פוריה ופורחת. בעניין האנשים שהוא פוגש שם - הסברה המקובלת במחקר{{מקור}} היא שאלו אנשים נוודים למחצה שנמצאים באיזשהו תהליך של התיישבות. אינטרפרטציה זו נשענת
אולם יש המשערים שב"רתנו העילית" ששכנה בתוך כנען הרחק ממבוא הים פגש סינוחה במצרים שהעדיפו חיי קבע במקום זה ולא במולדתם - מצרים.
שורה 209:
====היישוב הישראלי====
ההתיישבות הישראלית עוברת בתקופה זו התפתחות מרחיקת לכת. בתחילה התקיימה ההתיישבות השבטית: כל שבט ישב בנחלה משלו וקבע את כלליו שלו, והשולטים בשבט היו המשפחות החזקות. לערים לא הייתה משמעות מיוחדת. באותה תקופה הערים לא היו מבוצרות, או שהיו מבוצרות בצורה דלה מחוסר ידע וכוח אדם (עבדים) לבנייה.
התפתחות ממלכה מביאה לזיקה ממלכתית בעם במקום הזיקה הפטריארכלית הקודמת. כמו כן מוקמות ערים ומחוזקים ביצורים, במיוחד לנוכח התחזקות אשור.
שורה 218:
====היישוב הפלשתי====
הפלשתים אימצו את תרבותם של ערי כנען, שבהן היה שליט לכול עיר, כאשר בערים הפלשתיות לשליט אופי צבאי מובהק, ובריתות בין ערים. הערים היו מבוצרות היטב ב[[חומה|חומות]] [[לבנה (בנייה)|לבנים]] ששוקמו מתקופת הברונזה המאוחרת (
ערים מרכזיות: [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], [[אשדוד (עיר פלשתית)|אשדוד]], [[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]], [[גת (עיר פלשתית)|גת]] ו[[עזה]].
שורה 227:
==לקריאה נוספת==
===יען הדרכה===
* [[יוחנן אהרוני]], '''אטלס כרטא לתקופת המקרא''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974.
*'''מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא''', יחידות
*[[נתן שור]], '''תולדות ארץ ישראל מהתקופה הפרהיסטורית עד ימינו''', תל אביב: [[הוצאת דביר]], 1998.
שורה 236:
* [[זאב הרצוג]], העיר הכנענית: בין אידאולוגיה וממצא ארכאולוגי, בתוך: '''תרבות חומרית, חברה ואידאולוגיה: כיוונים חדשים בארכאולוגיה של ארץ ישראל''', רמת גן: [[אוניברסיטת בר-אילן]], 1999.
;מאמרים
* [[אברהם רונן (ארכאולוג)|אברהם רונן]], "חשיבותה של ארץ ישראל בתולדות אדם הקדמון", '''[[קדמוניות]]''', 144, 2012, עמ'
* {{קתדרה|[[עופר בר-יוסף]], ארנסט אליעזר ורשנר, [[רם גופנא]]|דיון: דגמי יישוב בתקופה הנאוליתית הקדם-קראמית בארץ-ישראל ובסיני|20.7|20, יולי 1981, עמ' 22-3}}
* {{קתדרה|[[מגן ברושי]] ו[[רם גופנא]]|ארץ-ישראל בתקופת הברונזה התיכונה II : יישובים ואוכלוסייה|31.1|31, אפריל 1984}}
שורה 242:
** {{קתדרה|מגן ברושי ורם גופנא|על עובדות ותאוריה (תשובה למאמרו של י' גרפינקל)|38.11(1)|38, דצמבר 1985, עמ' 194-193}}
* {{קתדרה|מגן ברושי ו[[ישראל פינקלשטיין]]|מניין אוכלוסי ארץ-ישראל בשנת 734 לפנה"ס|58.1|58, דצמבר 1990, עמ' 24-3}}
** {{קתדרה|[[גדעון ביגר]] ודוד גרוסמן|צפיפות האוכלוסין בכפר המסורתי בארץ-ישראל|63.5|63, אפריל 1992, עמ'
* {{קתדרה|[[פרחיה בק]]|סוגיות באמנות של ארץ-ישראל בתקופת הברונזה הקדומה|76.1|76, יולי 1995, עמ' 33-3}}
* {{קתדרה|שלמה בונימוביץ|ביצורי תקופת הברונזה התיכונה בארץ-ישראל כתופעה חברתית|81.1|81, ספטמבר 1996, עמ' 22-7}}
שורה 249:
== קישורים חיצוניים ==
{{קישורי פורטל|תולדות עם ישראל|היסטוריה}}
* [http://telshilo.org.il/#idpg=0_1/ "ההתיישבות בשילה בעת העתיקה"], מאמרו של פרופסור פינקלשטיין
* [http://tabun.haifa.ac.il/ מערת התנור (טאבון) בנחל מערות], אתר של [[אוניברסיטת חיפה]] הנותן מידע על הארכאולוגיה והממצאים במערה בתקופות פרהיסטוריות
* [http://www.bibleage.com/ "עידן התנ"ך"], אתר בנושא ארכאולוגיה, היסטוריה ומקרא
{{ציר זמן/ארכאולוגיה/ארץ ישראל תקופת המתכות}}
| |||