ויקיפדיה

בורגנות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור למילה נרדפת
דורס (שיחה | תרומות)
19 עריכות
ניסוח - לא "נוטים לבלבל" כי משמעות המילה איננה מרקסיסטית בלבד. המשמעות משתנה, כפי שקורה למילים. הערות שוליים - מידע ללא הערות שוליים איננו אמין
תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית: הועבר לעריכת קוד מקור
שורה 1:
[[קובץ:Karl Marx 001.jpg|200px|ממוזער|שמאל|[[קרל מרקס]], הוגההשתמש התפיסהבמונח המודרנית"בורגנות" שללתיאור הבורגנותבעלי אמצעי הייצור]]
'''בורגנות''' הוא מושג הלקוחנפוץ מתחומיבתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר [[מעמד חברתי]] שאינו עוסק בעבודות כפיים.{{הערה|{{שמאל|burgeoisie, הבורגנות''The היאColumbia Encyclopedia'', Fifth Edition. (1994)}}}} עם ירידת מעמד ה[[מעמדאצולה]] בצרפת במאה ה-18, המונח כלל את המעמד שאיננו האצולה או הכמורה ולא עסק בעבודת כפיים למחייתו.{{הערה|{{שמאל|Elinor Barber (1955), The Bourgeoisie in 18th-Century France. Princeton University Press, 2015. pp. 3–33}}}} בתיאוריה המרסקיסטית, הבורגנות היא המעמד המודרני של בעלי ה[[הון]], הכולל בני אדם המתפרנסים מניכוס אמצעי הייצור וה[[ערך עודף|ערך העודף]] של התוצר, בניגוד למעמד הפועלים ([[פרולטריון]]) המתפרנס משכר עבודתו בעסקים שבבעלות הבורגנות. קרל מרקס הבחין בין בורגנים לזעיר בורגנים שאינם שולטים על אמצעי הייצור הראשיים בתקופה אלא בעלי עסקים קטנים או משקיעים קטנים שנאלצים לעבוד בעבודה שכירה אצל בורגנים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים.{{דרוש מקור}}
 
בניגוד למעמד הפועלים ([[פרולטריון]]) המתפרנס משכר עבודתו בעסקים שבבעלות הבורגנות. בעקבות שינויים במבנים הכלכליים והשלטוניים במדינות אירופה בעת החדשה, הפכה הבורגנות למעמד המשפיע ביותר במסגרת השיטה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]]. נוטים לבלבל בין בורגנים לזעיר בורגנים או לבעלי מקצועות חופשיים אך קרל מרקס הבחין בין בורגנים לזעיר בורגנים שאינם שולטים על אמצעי הייצור הראשיים בתקופה (מפעלים גדולים כגון בנקים, תעשייה כבדה, מונופלי [[היי טק]] ועוד) אלא בעלי עסקים קטנים או משקיעים קטנים
בשפות מודרניות שימשה המילה בורגני תחילה לכינוי מי שיושב במצודה או בעיר. מאוחר יותר, החל המושג לציין באופן כללי את אנשי הערים בני [[מעמד הביניים]]. ובאופןבאופן נגזר מההקשרים הכלכליים והפוליטיים של המעמד העירוני, החל במאה השבע עשרה לציין המונח "בורגנות" כינוי לטעם שמרניבינוני שאינו יוצא דופן. בעקבות [[קרל מרקס|מרקס]] (ראו להלן) הפך המונח 'בורגני' [[מילה נרדפת]] לקפיטליסט, דהיינו למי שמשתתף באופן פעיל בכלכלה הקפיטליסטית כמשקיע וכצרכן, הכוללים בורגנים, זעיר בורגנים ובעלי מקצועות חופשיים.{{דרוש מקור}}▼
שנאלצים לעבוד בעבודה שכירה אצל בורגנים (בעיקר בעלי מקצועות חופשיים).
 
== אטימולוגיה ==
מקור המילה העברית "בורגנות" הוא ב[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההינדו-אירופיות]], בהן תצורות שונות של המילה "בּוּרְג", פירושן מגדל או מצודה. בצרפתית, למשל, מקור המילה המודרנית Bourgeoisie בכינוי לשוכני העיר. המונח נגזר מן הצרפתית העתיקה, בה המילה burgeis ציינה עיר מוקפת חומה.{{דרוש מקור}}
בהשפעת שפות אלו, גם במקורות חז"ל מופיעים הביטויים "בורגנין", בהקשר של מגדלים או מצודות: {{ציטוטון|רבי שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטבריה לציפורין על ידי מערות וע"י '''בורגנין''', ''"משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה '''בורגנין'''"''}} (ירושלמי, עירובין). וכדוגמה לשימוש ב"בורגני" ככינוי ל"יושב בית", או איש עיר: {{ציטוטון|אין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית '''בורגני''' אחד בידא להם ארמית מתוך יוונית}} (ירושלמי, מגילה). המילה התגלגלה גם לערבית, בה פירוש המילה "'בורג'" (برج) הוא מגדל.{{דרוש מקור}}
 
▲בשפות מודרניות שימשה המילה בורגני תחילה לכינוי מי שיושב במצודה או בעיר. מאוחר יותר, החל המושג לציין באופן כללי את אנשי הערים בני [[מעמד הביניים]]. ובאופן נגזר מההקשרים הכלכליים והפוליטיים של המעמד העירוני, החל במאה השבע עשרה לציין המונח "בורגנות" כינוי לטעם שמרני. בעקבות [[קרל מרקס|מרקס]] (ראו להלן) הפך המונח 'בורגני' [[מילה נרדפת]] לקפיטליסט, דהיינו למי שמשתתף באופן פעיל בכלכלה הקפיטליסטית כמשקיע וכצרכן.
 
== היסטוריה ==
{{מחפש מקורות|פסקה=כן}}
לידתו של מעמד הבורגנות ב[[ימי הביניים]] המאוחרים, בתקופה בה החלו לצמוח ה[[עיר|ערים]]. כתוצאה ממעבר המרכז הכלכלי מה[[כפר]], ומהסתמכות הכלכלה על עיבוד הקרקעות השייכות לאצולה, אל העיר, ולהסתמכות הכלכלה על הייצור בבתי המלאכה העירוניים, התחזק תחילה השלטון המרכזי, דהיינו המלוכה, ונחלשו שני מעמדות ה[[אצולה]] וה[[כמורה]] באירופה. לצידם של שני מעמדות אלו היה המעמד השלישי, שכלל, ללא הבחנה, הן את העניים והן את אלו שלימים יכונו בורגנים: הסוחרים, בעלי המקצועות החופשיים - עורכי דין, רופאים ויועצים אחרים ששירתו את המלוכה - וכן בעלי בתי המלאכה. הבורגנים, בהיותם החלק העשיר במעמד השלישי, נאלצו לשלם את רוב ה[[מס]]ים ב[[מדינה]], היות שהכמורה והאצולה היו פטורות בדרך כלל מנטל המס. ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] ו[[המאה ה-19]], בעקבות [[המהפכה הצרפתית]] ומהפכות אחרות שהתחוללו בארצות [[אירופה]], לקחה הבורגנות תפקיד מוביל בשינוי שיטת המשטר מ[[מונרכיה|מלוכני]]-[[פאודליזם|פאודלי]] למשטר [[פרלמנט]]רי, שבו רוכז עיקר הכוח בידי הבורגנים. [[המהפכה התעשייתית]] אפשרה התעשרות חסרת תקדים של חלקים בבורגנות האירופאית, ויצרה שני תתי-מעמדות: הזעיר בורגנות, כלומר בעלי העסקים הקטנים והמקצועות החופשיים, והבורגנות הגבוהה המחזיקה בבעלות על עסקים גדולים ומנהלת אותם.
 
שורה 20 ⟵ 19:
{{מיזמים|ויקימילון=בורגנות}}
* קציעה אביאלי-טביביאן, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7942 דמותה של חברה בתהליך תיעוש], באתר מט"ח
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מרקסיזם]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בורגנות"