הבדלים בין גרסאות בדף "אזעקת מלחמה"

נוספו 58 בתים ,  לפני 3 שנים
←‏פתיח: קישורים פנימיים, ניסוח, בקשת הבהרה
מ (clean up, replaced: הינה ← היא (2), הינו ← הוא באמצעות AWB)
(←‏פתיח: קישורים פנימיים, ניסוח, בקשת הבהרה)
[[קובץ:Israeli Electronic Air Raid Siren.png|שמאל|ממוזער|200px|צופר אזעקה אלקטרוני ב[[ירושלים]]]]
[[קובץ:ECN3000.JPG|ממוזער| צופר אלקטרוני מדגם ECN3000 ב[[כפר הס]]]]
'''אזעקת [[מלחמה]]''' היא מערכת התרעה סדירה המזהירה את התושבים מפני סכנה קרובה של תקיפה אווירית (ב[[מטוס]]ים, [[טיל]]ים או [[רקטה|רקטות]]). עם שמיעת האזעקה יש להיכנס ל[[מקלט (מיגון)|מקלט]], [[מרחב מוגן]] או לחדר אטום.
 
אזעקת מלחמה היא בדרך כלל צפירה עולה ויורדת. ב[[ישראל]], לאחר ביטול האיום לעתים נשמעת צפירת הרגעה שהיא בדרך כלל צפירה ממושכת, שמבשרת לתושבים כי אפשר לחזור לשגרה, וכן היה ב[[מלחמת המפרץ]]. צפירה זו אינה בשימוש תדיר{{הערה|במהלך מבצע "צוק איתן" בתאריך 25.8.2014 בשעה 08:17 הייתה אזעקה עולה ויורדת בתל אביב. האזעקה הייתה אזעקת שווא, לפיכך היא הופסקה לפני סופה ובמקומה הושמעה צפירת הרגעה (צפירה ממושכת ללא עליות וירידות)}}. במקומה, פיקוד העורף נותן הנחיה מראש בדבר הזמן שיש לשהות במקלט (באיום רגיל 10 דקות ובאיום רקטי 5 דקות, אם לא נמסרה הוראה אחרת). אחת הסיבות המרכזיות למיעוט השימוש בצפירת ההרגעה מתאימה יותר לתרחיש של הפצצה באמצעות מטוסים, המרוקנים את מטען הפצצות שלהם ומסתלקים (ומכאן שמה באנגלית: all-clear, כלומר השמיים "נקיים" ממפציצים), אבל לא לתרחיש של שיגור טילים שאין לו התחלה וסוף מובהקים.
בזמן [[מלחמת המפרץ]] הססמה להפעלת מערכת האזעקה הייתה "נחש צפע", והיא שודרה ברדיו ובטלוויזיה, בכל פעם שנורו טילי [[סקאד]] לעבר ישראל וכך ידעו אנשי המילואים להפעיל את מערכות הצופרים בערים השונות.
כיום, רובם המוחלט של צופרים אלה הושבתו בהדרגה אך לא פורקו וניתן לראותם עדיין.
שיטה נוספת לתפעול הצופרים הייתה דרך פרוטוקול ה-DTMF, פרוטוקול טלפוניה המשדר בצורה אלחוטית (או עם קו טלפון) מספר חיוג סודי הדומה לחיוג מספר טלפון אשר מכיל גם אותיות כדי להקשות את פיצוח הצופן. בצופרים היה מקלט אשר שימש כמכשיר טלפון, וכך על ידי חיוג למספר מסוים והקשת קוד מסוים אחר, היה ניתן להפעיל את הצופר לסימון רגיעה, ולסימון סכנה. לאחר מכן הפעלת הצופרים עברה לפרוטוקול INTRAC על בסיס בקשים{{הבהרה|סיבה=בקשים?}} של חברת [[מוטורולה]]. כאשר פורקו הצופרים הישנים הפסיקו להשתמש בפרוטוקול ה-INTRAC.
 
החל מסוף שנות ה-90 מחליפים את הצופרים הישנים צופרים אלקטרונים המיובאים ומתוחזקים על ידי קבלני משנה של [[צה"ל]], דוגמת דגם ECN3000 של חברת [[HÖRMANN GmbH]]. הצופרים האלקטרונים קטנים בהרבה: צופר מדגם ECN3000 מורכב מ-20 צופרים קטנים וגובהו כ-3 וחצי מטרים; וצופר מדגם חדש וקטן עוד יותר, של חברת ATI Systems מדגם [[:en:ATI_HPSS|HPSS32]], מורכב מ-8 צופרים קטנים וגובהו כמטר.
 
===פריסה ותחזוקה===
צופרי האזעקה פרוסים ברחבי המדינה בכל המקומות המיושבים, אך בדרכים ובמקומות שאינם סמוכים ליישוב לא ניתן לשמוע אותם. לכך מתקיימות פריצות לשידורי ה[[רדיו]] בזמן אזעקת אמת לתדרים אזוריים ב[[רדיו]] שהוקצו מראש, שבזמן רגיעה משדרים כרגיל ובזמן אזעקה מתקיימת פריצה מיידית לשידור על ידי פיקוד העורף ומשודרת אזעקה. כמו כן בימי הזיכרון מושמעות צפירות הדומייה ברובם המוחלט של ערוצי הרדיו בישראל.
 
מדי פעם, כדי לבדוק את תקינותם של צופרי האזעקה באזור צפירה מסוים - עורך פיקוד העורף ניסוי צופרים בכך שבשעה ובתאריך שנקבע מראש הוא מפעיל צפירה עולה ויורדת או אזעקת "צבע אדום" בכל הצופרים באזור הצפירה לזמן קצוב. הניסויים ידועים מראש, ועל מנת למנוע בהלה בקרב הציבור בכך שיחשוב שמדובר באזעקת אמת - פיקוד העורף מפרסם הודעה מראש על קיום הניסוי באמצעי ה[[תקשורת המונים|תקשורת]]. נוהל ניסוי הצופרים הוא חלק מ[[הפקת לקחים|הפקת הלקחים]] של [[צה"ל]] לאחר כשלים ב[[מלחמת לבנון השנייה]], בה בין השאר חלו תקלות רבות במערכות האזעקה, ורבים לא שמעו את האזעקה בזמן מטחי הטילים שנורו לאזור, דבר שגרם לנפגעים בנפש.