הבדלים בין גרסאות בדף "פלאטוניזם"

נוספו 32 בתים ,  לפני 3 שנים
החלפתי "אפלטוניזם" ל"פלאטוניזם"
מ (הוספת קישור להיסטריה)
(החלפתי "אפלטוניזם" ל"פלאטוניזם")
ההבחנה המרכזית בין עולם החושים לעולם האידאות, היא בין הדבר המסוים לאידאה שאינה קשורה בו וקיימת במנותק ממנו. המסוים, הפרטיקולרי, או המושג הנבנה על בסיס מספר רב של דוגמאות מסוימות כמו "כיסא" או "שולחן" הוא תמיד נמוך יותר ומעוות במידה כזו שאין לו קשר לדבר האמיתי. האידאי, הנשגב והנעלה, אינו קשור בהכרח לדבר במציאות, הוא רעיון או תפישת הדבר.
 
==התפתחות האפלטוניזםהפלאטוניזם==
התפישה האפלטוניסטיתהפלאטוניסטית הפכה לזרם המרכזי ב[[פילוסופיה של המתמטיקה]], אך מחוצה לה הייתה שנויה לאורך כל השנים במחלוקת עזה. בניגוד למתמטיקה, העוסקת בהפשטות ולעולם לא בדברים קונקרטיים ופרטיקולריים, בהתייחס לעולם הממשי התגלע עימות בין שתי תפישות מרכזיות והופכיות: התפישה האפלטונית והתפישה האריסטוטלית.
 
===הגישה הנאו־אפלטוניסטיתהנאו־פלאטוניסטית===
ממשיכיו של אפלטון ב[[אפלטוניזם התיכון|פלאטוניזם התיכון]] (בערך משנת [[150 לפנה"ס]] עד שנת [[200|200 לספירה]] וה[[נאופלטוניזם]] (משנת [[300]] ובעליות וירידות שונות עד היום) הוסיפו לרעיונותיו של אפלטון שכבות נוספות שנלקחו מדתות שונות ([[יהדות]], [[נצרות]], [[זורואסטריות]]), מהשקפות [[מיסטיקה|מיסטיות]] רווחות, ומרעיונות [[האסכולה הסטואית]].
 
הפיתוחים לתורת אפלטון טענו את ההבחנה שלו בין עולם האידאות הנעלה והעולם הנראה הנחות ממנו במשמעות מוסרית. תפישה נוצרית רווחת גרסה כי על האדם להתכחש לעולם החומר, האשלייתי והבזוי, להתעלם מגופו ומצרכיו ולהפוך ליצור רוחני בלבד. הקישור עם עולם האידאות והבנתם, שאצל אפלטון מושג באמצעות התעמקות מחשבתית, הומר פעמים רבות בהתעלות באמצעות התגלות האל, [[אקסטזה]] (או [[היסטריה]]) דתית, או רוח נבואית שנחה על האדם.
 
במאה השמונה עשרה נדחו הרעיונות הנאו־אפלטוניסטייםהנאו־פלאטוניסטיים על ידי רבים מהוגי [[עידן האורות]], אך אומצו מחדש ביתר שאת על ידי [[האסכולה ההיסטורית הגרמנית]], שביניהם בלטו במיוחד [[הגל]] וממשיכו [[קרל מרקס|מרקס]]. הפילוסוף [[עמנואל קאנט]] טען כי אידאות מסוימות מצויות בנו [[אפריורי]]ת – היינו, עוד לפני שאנו למדים דבר על העולם.
 
רעיון זה אומץ על ידי [[הגל]], שהוסיף תאוריה שגרסה כי ידיעת האמת המוחלטת אפשרית, אך רק באמצעות סוג מיוחד של אנשים שלהם היא נגלית, ובהם הוא עצמו. מרקס הוסיף ופיתח את הרעיון בטענו כי לא רק שהאמת והמציאות הממשית נגלתה לו, ההתפתחות הדיאלקטית של ההיסטוריה (זאת על־פי תפישתו של הגל), תביא לכך שמציאות זו תחשף לעיני כל. רעיון זה היה חידוש משמעותי, כיוון שהניח כי האידאות אינן מציאות נשגבת, נתפשת בלבד, המנותקת מהמציאות הנראית, אלא שהן טמונות בתוך המציאות הנגלית.
 
===הגישה האריסטוטלית===
מול תפישות אלו של האפלטוניסטיםהפלאטוניסטים והנאו־אפלטוניסטיםוהנאו־פלאטוניסטים ניצבה בדרך כלל גישה הופכית, שרבים נוהגים לראות ב[[אריסטו]] את אביה הקדמון. בגישה האריסטוטלית, המציאות היא אחת ואין בלתה והדרך היחידה לקנות ידע אודותיה, כל כמה שידע זה עשוי להיות פגום, היא באמצעות החושים.
 
על־פי תפישתו של אריסטו, אין טעם לחתור לגילוי האמת האחת והיחידה. זו מטרה שאינה כפי יכולתו של [[אדם]], וכל טענה להשגתה תהיה במקרה הטוב מפוקפקת. השאיפה, לפיכך, צריכה להיות השגת יעד פשוט יותר של "אי־סתירה" – ידיעה חלקית ומוגבלת, שעל בסיס הידע המצוי ברשותנו אינה נסתרת.
371

עריכות