פלאטוניזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור להיסטריה |
החלפתי "אפלטוניזם" ל"פלאטוניזם" |
||
שורה 23:
ההבחנה המרכזית בין עולם החושים לעולם האידאות, היא בין הדבר המסוים לאידאה שאינה קשורה בו וקיימת במנותק ממנו. המסוים, הפרטיקולרי, או המושג הנבנה על בסיס מספר רב של דוגמאות מסוימות כמו "כיסא" או "שולחן" הוא תמיד נמוך יותר ומעוות במידה כזו שאין לו קשר לדבר האמיתי. האידאי, הנשגב והנעלה, אינו קשור בהכרח לדבר במציאות, הוא רעיון או תפישת הדבר.
==התפתחות
התפישה
===הגישה
ממשיכיו של אפלטון ב[[אפלטוניזם התיכון|פלאטוניזם התיכון]] (בערך משנת [[150 לפנה"ס]] עד שנת [[200|200 לספירה]] וה[[נאופלטוניזם]] (משנת [[300]] ובעליות וירידות שונות עד היום) הוסיפו לרעיונותיו של אפלטון שכבות נוספות שנלקחו מדתות שונות ([[יהדות]], [[נצרות]], [[זורואסטריות]]), מהשקפות [[מיסטיקה|מיסטיות]] רווחות, ומרעיונות [[האסכולה הסטואית]].
הפיתוחים לתורת אפלטון טענו את ההבחנה שלו בין עולם האידאות הנעלה והעולם הנראה הנחות ממנו במשמעות מוסרית. תפישה נוצרית רווחת גרסה כי על האדם להתכחש לעולם החומר, האשלייתי והבזוי, להתעלם מגופו ומצרכיו ולהפוך ליצור רוחני בלבד. הקישור עם עולם האידאות והבנתם, שאצל אפלטון מושג באמצעות התעמקות מחשבתית, הומר פעמים רבות בהתעלות באמצעות התגלות האל, [[אקסטזה]] (או [[היסטריה]]) דתית, או רוח נבואית שנחה על האדם.
במאה השמונה עשרה נדחו הרעיונות
רעיון זה אומץ על ידי [[הגל]], שהוסיף תאוריה שגרסה כי ידיעת האמת המוחלטת אפשרית, אך רק באמצעות סוג מיוחד של אנשים שלהם היא נגלית, ובהם הוא עצמו. מרקס הוסיף ופיתח את הרעיון בטענו כי לא רק שהאמת והמציאות הממשית נגלתה לו, ההתפתחות הדיאלקטית של ההיסטוריה (זאת על־פי תפישתו של הגל), תביא לכך שמציאות זו תחשף לעיני כל. רעיון זה היה חידוש משמעותי, כיוון שהניח כי האידאות אינן מציאות נשגבת, נתפשת בלבד, המנותקת מהמציאות הנראית, אלא שהן טמונות בתוך המציאות הנגלית.
שורה 40:
===הגישה האריסטוטלית===
מול תפישות אלו של
על־פי תפישתו של אריסטו, אין טעם לחתור לגילוי האמת האחת והיחידה. זו מטרה שאינה כפי יכולתו של [[אדם]], וכל טענה להשגתה תהיה במקרה הטוב מפוקפקת. השאיפה, לפיכך, צריכה להיות השגת יעד פשוט יותר של "אי־סתירה" – ידיעה חלקית ומוגבלת, שעל בסיס הידע המצוי ברשותנו אינה נסתרת.
|