אנטיוכיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏התקופה הרומית: clean up, replaced: הינה ← היא באמצעות AWB
מ תיקון קישור
שורה 21:
[[גניאוס פומפיוס מגנוס|פומפיוס]] צירף את העיר לאימפריה הרומית בימי מסעו במזרח הקרוב בשנת [[64 לפנה"ס]]. העיר קיבלה מעמד של "עיר חופשית" (Civitas Libra), והפכה למקום מושבו של הנציב הרומי ב[[סוריה]]. תחת השלטון הרומי הייתה אנטיוכיה לעיר השלישית בגודלה באימפריה{{הערה|שם=מלחמת היהודים, ג, ב, ד.|[[יוסף בן מתתיהו]], [[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]], ספר ג', פרק ב', ד'.}}, כאשר השנייה היא [[אלכסנדריה]]. יש אומרים{{מקור}} כי בתקופות מסוימות הייתה אנטיוכיה שנייה במעמדה ובחשיבותה אך לרומא. אוכלוסייתה עמדה על מספר מאות אלפים, ולעתים עברה את חצי המיליון נפשות, בשיא פריחתה במאה הרביעית לספירה.
 
קיסרי רומא בנו את אנטיוכיה, והפכו אותה למטרופולין. קיסרים רבים בנו בה מבני ציבור מרהיבים ארמונות וכנסיות. [[טיבריוס]], [[קליגולה]], [[טריאנוסטראיאנוס]], [[אדריאנוס]], [[אנטונינוס פיוס]], [[קומודוס]], [[אורליאנוס]] ו[[קונסטנטינוס]] היו בין הקיסרים אשר שהו באנטיוכיה תקופות ארוכות, והשקיעו בבנייתה. הרומאים בנו באנטיוכיה אמות מים, תיאטרון, מרחצאות, וארמונות. אף [[הורדוס]] נמנה עם הבונים באנטיוכיה, בשל האוכלוסייה היהודית המשגשגת בעיר זו.
 
כנתיב מסחר ראשי הייתה העיר מקום מפגש לאנשים מתרבויות שונות, כמו גם מקום נופש מועדף על הקיסרים, ובסיס ליציאה למלחמה כנגד ה[[פרתים]], או אף כנגד היהודים במהלך [[המרד הגדול]]. בשנת 268/9 כבשו כוחות [[האימפריה התדמורית]] את אנטיוכיה לתקופה קצרה. בשנת 272, היא נכבשה מחדש על ידי הקיסר הרומי [[אורליאנוס]]. הקיסר [[יוליאנוס]] שהה באנטיוכיה במהלך שנת [[362]] לספירה. אנטיוכיה הייתה כבר אז למרכז משגשג של הנצרות, אשר יוליאנוס עשה ככל יכולתו להכריתה. הקיסר שהה באנטיוכיה על מנת להכין את מלחמתו כנגד [[האימפריה הסאסאנית|הסאסאנים]], ובה בעת כתב בה את כתביו הידועים בהם ביקר את הנצרות. יוליאנוס ציווה לסגור את הכנסיות באנטיוכיה, אך לא היה ביד פקודה זו מלמנוע את הפיכתה לעיר נוצרית, כאשר רוב אוכלוסייתה בתקופה זו כבר הייתה שייכת לדת הנוצרית.