כנסייה (מוסד) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לסופיה מנשה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
כנסייה נוצרת במספר שלבים, שאינם בהכרח עוקבים, אלא יכולים להתרחש במקביל:
 
'''מיסוד''' -
ככל שקהילה דתית חדשה הולכת וגדלה, נבצר ממנה לשמור על יציבות וסדר המבוססים רק על הקשרים האישיים שבין חבריה. על כן, עולה הצורך במיסוד של המבנה הארגוני ושל חובות ו[[זכות|זכויות]] חברי ה[[קהילה]]. המיסוד כולל היווצרות של שכבת נושאי תפקידים דתיים מיקצועיים - כהונה. הכהונה מתארגנת במבנה [[היררכיה|היירארכי]] ו[[ביורוקרטיה|בירוקרטי]] של דרגות ותפקידים, סמכויות, זכויות וחובות. הכהונה כפופה לתהליכים רוטיניים של משמעת, מנגנוני פיקוח וחוקים מיוחדים ([[המשפט הקאנוני]], למשל).
 
'''תפקיד וכאריזמה''' -
בקהילה דתית קטנה (כמו הנצרות בתחילתה) החסד האלוהי והגאולה שורים על הקהילה כולה ("הקהילה הקדושה"). עם מיסוד הכנסייה, הופכת זאת למקור החסד ועל כן הגאולה יכולה לנבוע רק בתוכה. השלב הבא הוא נטילת מונופול על חלוקת החסד הדתי, בעזרת הכהנים שהם המתווכים בין האל והמאמינים. רק לכהנים אלו יש כלים לחלוקת חסד וגאולה (ה[[סקרמנט]]ים בנצרות הקתולית). הכהנים אינם בהכרח אנשים חסרי [[חטא]]. עיסוקם נובע מתפקידם בהיירארכיה הכנסייתית ולא מתכונותיהם האישיות. כדי לשמור על סדר זה, הכנסייה שוללת בתוקף ובאופן מוחלט מגע ישיר בין מאמין ואלוהיו, שלא בתיווך הכהנים.
 
'''קאנוניזציה''' -
הכנסייה בלבד קובעת את מהות, סדר ולשון כתבי הקודש ורק לאנשיה יש סמכות דתית לפרש כתבים אלו. הכנסייה גם קובעת את נוסח [[פולחן|טקסי הפולחן]], ה[[תפילה|תפילות]] ומועדי ה[[חג|חגים]]ים השונים. היא קובעת קדושים וצורות הפולחן המיוחדות להם.
 
'''התפשרות עם המציאות''' -
במסגרת של קהילה דתית קטנה או [[כת]] דתית, החברים נדרשים לאורח חיים דתי חמור וקיצוני. דבר זה אינו אפשרי במסגרת של כנסייה גדולה. המבקשים והמוכנים להמשיך באורח החיים הדתי החמור פורשים, בדרך כלל, מהציבור והופכים ל[[נזיר]]ים. על רוב הצבור, מאידך, מותאמות מצוות דתיות שהצבור יכול לעמוד בהן והמותאמות ליכולתם וסגולותיהם של בני אדם "רגילים". הכנסייה חייבת להתפשר עם המציאות החברתית כדי למשוך אליה את מירב הציבור על כל גווניו התרבותיים והמעמדיים. המאמין הופך לחבר בארגון הכנסייה אך בניגוד להרבה ארגונים אחרים, הוא אינו בוחר בכנסייה אלא מוכנס כחבר בה ומשתמש בשירותיה כפי שהוא משתמש בשירותי מוסדות אחרים. שירותים אלו כוללים, לרוב: ענייני אישות, תרבות, סעד, בריאות ועוד. כך נוצרת תלות הדדית בין החברה והכנסייה. מצד אחד החברה תלויה בכנסייה הקובעת ומפקחת על נורמות ואורחות חיים בתחומים רבים של החברה ומצד שני הכנסייה חייבת למתן ולסגל את דרישותיה לחברה כדי שפיקוח זה של הכנסייה יוכתר בהצלחה.
 
שורה 32:
* CATHOLIC ENCYCLOPEDIA - www.newadvent.org/cathen/a.htm
*, A history of christianity Owen Chadwick, 1995
* הכנסייה הקתולית בימי הביניים, [[סופיה מנשה]], האוניברסיטה הפתוחה, 2005
[[קטגוריה:מבני דת]]