הבדלים בין גרסאות בדף "עמון"

נוספו 31 בתים ,  לפני שנתיים
(ויקישיתוף בשורה)
'''עמון''' הוא [[עם]] קדום אשר יצא מה[[מדבר]] הסורי-ערבי ב[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף ה-2 לפנה"ס]] והקים ממלכה ב[[עבר הירדן]], שבירתה הייתה [[רבת עמון]]. ממלכתם התקיימה מ[[המאה ה-13 לפנה"ס]] עד ל[[המאה הרביעית לפנה"ס|שנת 334 לפנה"ס]].
 
על פי המסופר ב[[מקרא]] ב[[ספר בראשית]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יט}}}}, העמונים הם צאצאי "בן עמי", בן [[בנות לוט|בתו הצעירה]] של [[לוט]] מ[[מעשה לוט ובנותיו|גילוי עריות]] אתו]]. על פי המקרא שררה איבה בין עמון ל[[ישראל]], ולהם היסטוריה ארוכה של סכסוך גבולות. על [[שאול המלך|שאול]] מסופר במקרא שנלחם ב[[נחש העמוני]] ליד יבש גלעד{{הערה|שמואל א, פרק י"א}} . על [[יפתח הגלעדי|יפתח]] השופט מסופר שלחם בהם, אבל לא כבשם באופן סופי. על [[דוד המלך]] מסופר שכבש את כל ארצם. לאחר התפלגות [[ממלכת ישראל]], עמון הייתה עצמאית. [[עוזיהו]] מלך יהודה (757-784 לפנה"ס) הכניע את העמונים והם שלמו מס לו ולבנו [[יותם המלך|יותם]] מלך יהודה (741-757 לפנה"ס). העמונים השתתפו יחד עם ה[[בבלים]] במלחמה נגד [[יהויקים]] מלך יהודה (599-609 לפנה"ס).
 
הקיום של יישובים קבועים בעמון נפסק באמצע [[המאה ה-6 לפנה"ס]] אחרי כיבושם על ידי שבטים מזרחיים.