שושלת האן המערבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שכתוב לפי "כל אשר מתחת לשמיים" וויקיפדיה האנגלית
אין תקציר עריכה
שורה 8:
 
=== ביסוס השלטון ומדיניות "אי העשייה" ===
עם הכרזתו לקיסר, חילק ליו באנג את הקיסרות לשני חלקים - המערבי, בו שלט ישירות באמצעות מנגנון פקידותי, והמזרחי, שחולק למדינות אוטונומיות בראשות הנסיכים שסייעו לו להביס את סיאנג יו. עם זאת, ליו באנג מנע ממצב דומה לזה של [[תקופת המדינות הלוחמות]] לחזור על עצמו על ידי החלשה מתמדת של הנסיכים ורצח החזקים מביניהם. למרות זאת, הנסיכים שמרו על כוחם: הם נהנו מאוטונומיה רבה, שמרו את הרוב המוחלט של המיסים שאספו לעצמם, והנפיקו מטבעות משלהם. עלייתו של הקיסר ג'ינג די לכס השלטון ב-157 לפנה"ס סימנה את תחילתם של צעדים נוספים להחלשת הנסיכים; שבעה מאלו פתחו בתגובה ב"מרד שבע המדינות" ב-154 לפנה"ס, שנכשל, והביא להגבלות על גודלן וכוחן של המדינות, אך לא לביטולן.
 
==כאוס בקיסרות==
מזמן מותו של הקיסר השלישי של צ'ין, ועד הקמת קיסרות האן, עברו 5 שנים של מלחמות ומרידות שפשטו בקיסרות.
שיתוף הפעולה בין שְׂיָאנְג יוּ', גנרל ממדינת צ'ו המוכשר בשיטות מלחמה אך חסר ידע בניהול ובפוליטיקה, וליו באנג, המוכשר פוליטית, הסתיים בקרב על השליטה בקיסרות ובניצחונו של ליו באנג, בשנת 202 לפנה"ס. שְׂיָאנְג יוּ' הומת בקרב, ובשל פרס שהוכרז על גופו, גופתו נחלקה ל 5 חלקים.
למרות היריבות הקשה והמרה בין השניים, העניק ליו באנג כבוד ליריבו והקים לו אחוזת קבר, ותיחזק אותה היטב.
===מרד שבע המדינות===
כשהקים ליו באנג את הקיסרות, הוא היה צריך לרצות מפקדים ובני אצולה שסייעו לו, להדיח את השושלת של צ'ין, לדכא את המרידות בקיסרות, ולהשתלט על הקיסרות.
ולכן הוא חילק את הקיסרות לכמה מדינות פיאודליות, ומינה את מקורביו לנסיכים הכפופים לקיסר.
במשך הזמן הנסיכים הפכו לעצמאים למחצה, הנפיקו מטבעות משלהם, אספו מסים לעצמם, ובמיוחד לא מילאו אחר חלק מדרישות הממשל המרכזי במדינתם.
הקיסר הראשון שהעז ליישר את ההדורים,היה גִ'ינְג דִי (הקיסר השישי של השושלת), שהחל לרכז בחזרה את הכח המרכזי של הממשל.
בתגובה 7 מדינות (וו,צו,גודנג,ג'וכסי,זיכן,ג'ינן,גו) פתחו ב[[מרד שבע המדינות]], בשנת 154 לפנה"ס.
גִ'ינְג דִי, מחץ את המרד, והחזיר את הכח לממשל המרכזי, ועל ידי כך הוריש קרקע פורייה לבנו הקיסר ווּ דִי אשר יחד עם אביו כונו גִ'ינְג-ווּ, קיסרי תור הזהב.
===הקיסר ווּ דִי ===
הקיסר ווּ דִי, שהיה הקיסר השביעי של האן, ושלט בה 53 שנה, במהלך שלטונו הורחבה הקיסרות עד קוריאה בצפון, עד אסיה המרכזית במערב (נוצר קשר עם רומא), עד וייטנאם של היום בדרום, ועד ים סין בדרום מזרח.{{ש}}הקיסר נלחם והדף את ה"שׂיוֹנג-נוּ" (ההונים) אל תוך מונגוליה של ימינו, תוך שהוא מספח לממלכתו את השטחים בהם ישבו שבטים אלו.{{ש}} שטחים חדשים אלו אפשרו לסין לראשונה לפתח קשר מסחר עם המערב ב[[דרך המשי]] ול[[מרכז אסיה]], ואף ליצור קשרים עם [[האימפריה הרומית]].