הבדלים בין גרסאות בדף "שושלת האן המערבית"

מ
סקריפט החלפות (מסים), הסרת קישורים עודפים
תגית: עריכת קוד מקור 2017
מ (סקריפט החלפות (מסים), הסרת קישורים עודפים)
{{היסטוריה של סין}}
{{בעבודה מתמשכת}}
'''שושלת האן המערבית''' (ב[[כתב סיני|סינית]]: 漢; ב[[פין-יין]]: Hàn) הייתה [[שושלת]] ה[[קיסר סין|קיסרים]] השנייה; היא עלתה לשלטון אחרי הבסתה של [[שושלת צ'ין]]. שלטונה נמשך מ-[[206 לפנה"ס]], בה עלה לשלטון הקיר הראשון ליוּ באָנג, ועד [[9]] לספירה, בה הוחלפה על ידי [[שושלת שין]] (שנפלה לאחר שנים ספורות, ובמקומה עלתה [[שושלת האן המזרחית]] מיסודם של צאצאי ליו באנג). תקופת האן המערבית אופיינה ביציבות פוליטית, בפריחת היצירה האמנותית והתרבות, בעליית קרנו של ה[[קונפוציאניזם]] (שנרדף בתקופת צ'ין), בפיתוח יחסי החוץ של סין ובתחילת המסחר ב[[דרך המשי]]. לשושלת האן הייתה השפעה עצומה על ההיסטוריה הסינית; בני הקבוצה האתנית הסינית מכנים את עצמם עד היום "בני האן", וה[[כתב סיני|סימניותוהסימניות הסיניות]] מכונות "סימניות האן".
 
==היסטוריה של השושלת==
===הפלת שושלת צ'ין===
[[קובץ:Eighteen_Kingdoms.png|ימין|ממוזער|שמונה עשרה הממלכות]]
יורשו של קיסר צ'ין הראשון, הקיסר צ'ין אר שה, לא הצליח להיכנס לנעליו הגדולות של אביו ואיבד את השליטה על הקיסרות. ארבע שנים בלבד לאחר מות אביו, הקיסר הראשון, שושלת צ'ין הובסה על ידי המורדים כנגדה, שהונהגו על ידי סִיאָנג יוּ, שר מלחמה ממדינת צ'וּ לשעבר ומנהיג המרד כנגד שושלת צ'ין, המוכשר בשיטות מלחמה אך חסר ידע בניהול ובפוליטיקה; וליו באנג, בן-איכרים שהצטרף למרד כמנהיג חבורת פורעי חוק. שושלת צ'ין הובסה בקרבב[[קרב ג'ולו|קרב ג'וּ'לוּ]] {{אנ|Battle of Julu}} והקיסר השני של צ'ין אולץ להתאבד בידי אחד משריו. סיאנג יוּ חילק את השטח שבעבר היה שייך לצ'ין ל-18 ממלכות אוטונומיות, עליהן מינה [[שליט בובה|קיסר בובה]] שאותו רצח בסופו של דבר. ליו באנג, שהוגלה על ידי סיאנג יו, ניצל את התוהו ובוהו השלטוני ובסופו של דבר הביס את סיאנג יו ב[[קרב גאישיה]] {{אנ|Battle of Gaixia}}, שהתנהל ב-202 לפנה"ס. ליו באנג לקח לעצמו את תואר [[קיסר סין|הקיסר]] וכך ייסד את שושלת האן, שנקראה על שם נהר ההאן שבסמוך לו הייתה בעבר נחלתו.
 
=== ביסוס השלטון ומדיניות "אי העשייה" ===
[[קובץ:Han Dynasty 206 BC – 220.PNG|ימין|ממוזער|מפת שושלת האן בתחילתה (220-206 לפנה"ס)]]
[[קובץ:Han Empire.jpg|ימין|ממוזער|מפת שושלת האן בשיאה (ימי וו-די)]]
עם הכרזתו לקיסר, חילק ליו באנג את הקיסרות לשני חלקים - המערבי, בו שלט ישירות באמצעות מנגנון פקידותי, והמזרחי, שחולק למדינות אוטונומיות בראשות הנסיכים שסייעו לו להביס את סיאנג יו; החלשה מתמדת של הנסיכים ורצח החזקים מביניהם מנעה מהנסיכויות להפוך לגורם המסכן את השלטון. למרות זאת, הנסיכים שמרו על כוחם: הם נהנו מאוטונומיה רבה, שמרו את הרוב המוחלט של המיסיםהמסים שאספו לעצמם, והנפיקו מטבעות משלהם. עלייתו של הקיסר ג'ינג די לכס השלטון ב-157 לפנה"ס סימנה את תחילתם של צעדים נוספים להחלשת הנסיכים; שבעה מאלו פתחו בתגובה ב"מרד שבע המדינות" ב-154 לפנה"ס, שנכשל, והביא להגבלות על גודלן וכוחן של המדינות אך לא לביטולן.
 
ראשוני קיסרי חאן נקטו במדיניות "אי העשייה", שהתבטאה בהתערבות מינימלית בכלכלה (הסרת המונופולים על הטבעת המטבעות, הברזל והמלח וביטול הפיקוח על המחירים), הימנעות מעבודות ציבוריות בהיקף נרחב, בריכוך העונשים הדרקוניים שמקורם בתקופת צ'ין, ובחוסר ההסתמכות על מערך פקידותי פעיל. שיטה זו הביאה, מצד אחד, להיווצרות מעמד "בעלי קרקעות" שהעסיקו רבים מהאיכרים כצמיתים וסיכנו את מעמדו של השלטון; ומצד שני, למילוי קופת המדינה בשל ההימנעות מפרויקטים ראוותניים ובזבזניים.
בימיו של הקיסר ווּ-דִי, השביעי מבין קיסרי האן, הורחב משמעותית שטח הקיסרות, שהתמשכה כעת מחלקה הצפוני של קוריאה בצפון (שנכבש ב-108 לפנה"ס), עד [[שינג'יאנג]] של היום במערב, ומערבות השיונגנו בצפון עד וייטנאם של היום בדרום וים סין בדרום מזרח. חלק ממערכות צבאיות אלו נבע מהצורך להדוף את השיונג-נו לאחר כשלונו של ניסיון התנקשות במנהיגם, הצ'אן יו; בסופו של דבר, השיונגנו נאלצו לברוח אל מעבר ל[[מדבר גובי]], ואדמותיהם עובדו על ידי האיכרים הסינים. וו-די ייסד את "שיטת המנחות", לפיה מלכי המדינות הסמוכות חויבו לשלוח מדי פעם בפעם נציגים מלווים במנחות לחצר הקיסר על מנת שיפתח עמן בקשרי מסחר. מטרתו המרכזית של הטקס הייתה ההכרה בעליונותו של הקיסר, והנציגים אולצו בין השאר להשתחוות אליו.
 
ההתפשטות הטריטוריאלית גבתה את חלקה מקופת הקיסרות, ובעקבות כך הפך וו-די את הכלכלה לריכוזית יותר: וו-די חידש את המונופולים על הברזל, המלח והטבעת המטבעות, הטיל מיסיםמסים חדשים על הסוחרים, פעל לשיפור החקלאות (על מנת להגדיל את כמות המיסיםהמסים המתקבלת) ושיקם את תעלות המים מימי שושלת צ'ין. הנסיכויות הוחלשו משמעותית על ידי חוק לפיו הנסיכויות התחלקו שווה בשווה בין כל צאציו של הנסיך. {{ש}}השטחים החדשים שנכבשו בימיו של וו-די אלו אפשרו לסין לפתח קשרי מסחר עם המערב ב[[דרך המשי]], ולסחור עם מדינות מרוחקות; סחורות שמקורן בסין הגיעו עד ל[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]]. מסעותיו של ז'אנג שיאן, שנמשכו בין 139 ל-125 לפנה"ס (מספר שנים לפני כיבושיו של וו-די באסיה המרכזית), הביאו ליצירת קשרים דיפלומטיים בין סין לבין ממלכות הנמצאות במערבה, ביניהן [[פרגנה]], [[באקטריה]], [[סוגדיאנה]] ו[[האימפריה הפרתית]].
 
===היחלשות ונפילת השושלת===
לאחר מותו של וו-די החלה הידרדרות במצבה של השושלת: נוצר גירעון בקופת הקיסרות; רבים מהקיסרים נאלצו להקדיש את מירב מאמציהם להתמודדות עם תככי החצר, ולא עם בעיות המדינה; והקיסר לא היה יכול עוד להטיל את מרותו על המשפחות העשירות, שכוחן גדל משמעותית. קיסרי האן המערבית האחרונים היו ידועים כמזניחי השלטון על חשבון התענוגות (ביניהם אָי די, הקיסר הבגיר האחרון של שושלת האן, שהקדיש את רוב זמנו למאהבו ואף קידמו לדרגת רוזן). שני הקיסרים האחרונים שלטו בהיותם ילדים, והיוו כלי משחק בידיהם של קרובי משפחתם.
 
וָאנְג מָאנְג, היה האחיין החורג (מצד אביו שנפטר שהיה צעיר) של הקיסרית וָאנְג גֶ'ן גוּן. למרות שיוכו הרם הוא נשא בתפקידים שולים, עד שהחל לאסוף כח פוליטי ולבסוף מונה לעוצרו של הקיסר פינג די. פינג די נפטר בשנת 6 לספירה (וככל הנראה הורעל על ידי ואנג מאנג), ובמקומו מונה הקיסר יינג בן השנה. יינג "ויתר" בסופו של דבר על השלטון לטובת ואנג מאנג, שהביא לסיומה של שושלת האן המערבית בטענה שהיא אינה זוכה ל[[מנדט השמיים]], וייסד את [[שושלת שין]].
 
== קיסרי האן המערבית ==
| גָאו דְזוּ||206-195 לפנה"ס || שמו לפני שנעשה קיסר היה ליוּ בָאנג. מייסד שושלת האן.
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| חְווֵי דִי || 194-188 לפנה"ס||
|-
| שָׁאו דִי גונְג|| 188-184 לפנה"ס||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| שָׁאו דִי הונְג || 184-180 לפנה"ס ||
|-
| וֶן דִי|| 179-157 לפנה"ס ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| גִ'ינְג דִי|| 156-141 לפנה"ס|| לחם במרד "שבע המדינות" והחזיר את כח הממשל המרכזי לקיסרות.
|-
| ווּ דִי|| 140-87 לפנה"ס ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| גָ'או דִי|| 86-74 לפנה"ס ||
|-
|לְיוֹ הֶה|| 74 לפנה"ס ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|שׂוֵ'אן דִי|| 73-49 לפנה"ס||
|-
| יְוֵּ'אן דִי||48-33 לפנה"ס ||תומך בקונפוציוזים, ומינה רבים ממלומדי הדת לפקידים בממשלו,
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|צֶ'נְג דִי|| 32-7 לפנה"ס ||
|-
| אָי דִי|| 6-1 לפנה"ס ||קיסר ביסקסואל חשוך ילדים, שקידם את מאהבו למשרות בכירות ואף שקל למנותו לקיסר.
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| פִּינְג דִי || 1 לפנה"ס-5 לספירה || לאחר מותו של אָי דִי, מונה לקיסר בגיל 9 בזכות היותו אחיין הקיסר, היה לחתנו של וָאנְג מָאנְג מייסד [[שושלת שין]] בגיל 12, הורעל למוות על ידי חותנו בגיל 13.
|-
| ז'וּדְזְה יִינְג|| 6-8 לספירה|| מונה לקיסר בגיל שנה על ידי וָאנְג מָאנְג, והודח על ידו שנתיים לאחר מכן.
<gallery>
 
תמונה:Han map.jpg|מפת קיסרות סין בזמן שושלת האן המערבית בשנת 87 לפנה"ס
תמונה:Hancoin1large.jpg|מטבע ברונזה מתקופת שושלת האן המערבית
תמונה:Silk-Road course.jpg|דרך המשי-סחר עם אירופה ומרכז אסיה
 
{| class="wikitable"
! [[סין הקיסרית]] !! שושלת האן המערבית{{ש}} 206 לפנה"ס-9 לספירה !! [[סין הקיסרית]]
|}
 
[[קטגוריה:שושלות סין הקיסרית|האן המערבית]]
 
 
[[en:Han Dynasty#Western Han]]