פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 38 בתים, לפני שנה
מ
clean up, replaced: ביניהם ← בהם (5) באמצעות AWB
{{פורטל|'''לשער לנושאים, אישים ומאמרים בקולנוע, ראו [[פורטל:קולנוע|פורטל קולנוע]].'''}}
'''קולנוע''' הוא תחום [[אמנות]] העוסק ביצירתם ובהקרנתם של [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]].
הקולנוע הוא מערכת תרבותית, במסגרתה נוצרים מאות ואלפי תוצרי תרבות הנצפים על ידי מיליונים ברחבי העולם. אף שאמנות הקולנוע חדשה בין האמנויות, סרטים, כפי הנראה, הם המצרך האמנותי הפופולרי ביותר.
 
ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] "[[wikt:קולנוע|קולנוע]]" היא [[הלחם]] של המילים [[קול]] ו[[תנועה (פיזיקה)|תנועה]], והדגש על הקול מקורו בהתפתחות הטכנולוגית - הקולנוע בא לאחר ה[[ראינוע]] - הסרט האילם.
===ראשית הקולנוע===
הטכנולוגיה שקדמה לקולנוע המודרני והציגה יצירות מצולמות של קטעי תנועה, אך ללא צליל - נקראה ראינוע.
הקרנת ה[[ראינוע]] הראשונה הייתה בשנת [[1895]] כאשר [[האחים לומייר]] הקרינו בפני קהל מספר סרטים קצרים בני דקה, ביניהםבהם סרט שתיאר כניסה של רכבת לתחנה, עובדים במפעל היוצאים להפסקת צהריים ועוד. היום ידוע שככל הנראה ב[[אוסטריה]] התבצעה הקרנה של סרטים מספר חודשים קודם לכן אבל התואר אבות הקולנוע נשמר לאחים לומייר.
השנים הראשונות של הקולנוע כללו בעיקר סרטים קצרים ללא תנועות מצלמה או עריכה. צלמים נשלחו למקומות רבים ורחוקים (ביניהםבהם ארץ ישראל) על מנת לתעד אותם ולהביאם חזרה להקרנות. עם הזמן החלו הצלמים לפתח ולשכלל את הדרך שבה יצרו קולנוע.
 
הקולנוע ה[[הוליווד]]י החל את דרכו יחד עם הקולנוע עצמו. הוליווד עצמה הוקמה בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], כשיוצרי ה[[ראינוע]] נדדו מערבה. שם רכשה קבוצה מהם אדמה מבעליה, ששמם היה הוליווד, והחליטו להשאיר את השם. הוליווד הייתה במקום מושלם למגוון של לוקיישנים שונים. החל מהנוף ההררי מצפון, הים במערב, ההרים והמדבר במזרח, ועמקי [[קליפורניה]] הפוריים.
 
הקולנוע זכה לדחיפה גדולה בשל יצירתו של הקולנוען האמריקני [[ד. וו. גריפית]]. גריפית התחיל את הקריירה הקולנועית שלו בתור שחקן, אך מהר מאוד התחיל גם לצלם ותוך זמן קצר גם קיבל הזדמנות לביים. סרטיו הראשונים היו במסורת שהייתה באותם ימים, סרטים קצרים בני כמה דקות לרוב ללא עריכה אלא הדבקה פשוטה עם עלילה סימבולית בלבד. בשנת [[1915]] ביים את סרטו הראשון החשוב "[[לידתה של אומה]]". הסרט בכיכובה של [[ליליאן גיש]], עסק במלחמת האזרחים בארצות הברית. אך השם מסתיר עובדה חשובה מאד, במקור הסרט נקרא גם "עם שבטי הקו קלאקס קלאן" ולמעשה עסק בכח הלבן הגזעני במלחמת האזרחים.
 
הסרט יצר למעשה את שפת הקולנוע כפי שאנו מכירים אותה היום. הבנייה הדרמטית של סצנות, השימוש ב[[קלוז אפ]] כדי ליצור הזדהות רגשית, הקונספציה שאחרי [[שוט (צילום)|שוט]] של אדם מסתכל יבוא הדבר שהוא רואה וכו'. שנה לאחר הסרט הזה ובעקבות התקפות חוזרות ונשנות על גזענות ביים גריפית את "[[אי-סובלנות]]" (1916) שעוסק במעשי אי-סובלנות בהיסטוריה. הסרט כלל סצנות המונים ותפאורות בגובה עשרות מטרים, מצלמות שהועלו עם מעליות והמצאות רבות שהפכו את הסרט, שאורכו 163 דקות, לתצוגת איכות קולנועית כבר ב-1916.
{{ערך מורחב|קולנוע אמריקאי}}
בשנת [[1927]] הופץ הסרט הראשון בליווי [[פסקול]], "[[זמר הג'אז]]", אך בשל מגבלות טכניות של אותה תקופה לא הייתה אפשרות להקלטת קול יותר מ-10 דקות, לכן בזמן החלפת הסליל היה הסרט אילם ולבסוף רק חצי מהסרט היה בעל דיבור.
המעבר לקולנוע המדבר לא היה קל, חלק מגיבורי הסרט האילם לא הצליחו לצלוח אותו וכוכבים רבים שקולם במציאות לא התאים לדימויים הקולנועי פשוט חדלו לשחק. בעיה נוספת שהייתה לקולנוע המדבר הייתה שהמצלמות יצרו רעש גדול ולכן היה צורך לאטום את המצלמה בחדר מיוחד דבר שהחזיר את המצלמה לתקופה הסטטית שבה לא הוזזה. [[במאי]]ם רבים סירבו לעבוד כך והעדיפו לביים סרטים אילמים אך למרות הכל ב[[הוליווד]] זו הייתה הצלחה כבירה והאולפנים הזדרזו להמיר את הכוכבים האילמים שלהם אל תוך המהפכה המדברת. אחד הסרטים שמבטאים טוב את המעבר מהראינוע לקולנוע זה הסרט "[[שיר אשיר בגשם]]" שמדבר על שחקן ושחקנית שמוכרים ומפורסמים בראינוע. הם יוצרים סרט אילם אבל באמצע משנים את הסרט לסרט עם קול. רואים שם את בעיות ההקלטות ואת בעיית מעבר השחקנים האילמים לשחקנים מדברים.
 
הקולנוע המדבר יצר סוג חדש של קולנוע, ה[[מחזמר]], שהיה פופולרי מאוד ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|הארבעים]], המחזמר הוא סרט שבתוך העלילה משולבים "נאמברים" מוזיקליים המבוצעים על ידי הכוכבים.
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|השישים]], תקופת [[מלחמת קוריאה]] ו[[מלחמת וייטנאם|וייטנאם]] והחלמת אמריקה מזוועות [[מלחמת העולם השנייה]], פרח ז'אנר סרטי ה[[מפלצת|מפלצות]]. אמנם סוג זה של סרטים החל לפעול כבר בתקופת הסרט האילם, אך מוראות המלחמה הציפו שוב את הפחד מה[[קומוניזם]], ערכיות האומה האמריקאנית, הפחד מ[[פצצת אטום|פצצת האטום]] והקידמה הטכנולוגית. דבר זה התבטא במיוחד בסרטים אלו, שזכו לשם "סרטי B" עקב נחיתותם הביצועית.
אומן בולט בתקופה זו הוא [[אלפרד היצ'קוק]], אמן סרטי המתח והמסתורין. היצ'קוק פיתח את ז'אנר סרטי ה[[דרמה]] וה[[ספרות בלשית|מתח]] לאין ערוך, ובחן את ערנות הצופה עם סרטיו, תוך שהוא מתמקד ביצרים האפלים ביותר של המין האנושי.
כמו כן הייתה תחייה קצרה של מחזות הזמר, וה[[קומדיה|קומדיות]] ה[[אהבה|רומנטיות]], שוב על רקע [[מלחמת העולם השנייה]], הפעם החזית הייתה הרבה יותר אופטימית מבעבר.
 
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]], לאחר ניטרול שיטת האולפנים שהייתה קיימת עד אז בהוליווד, קמו יוצרים חדשים שהביאו את קולות מלחמת וייטנאם למרקע. במקביל לסרטי המלחמה, צצו גם סרטי אנטי מלחמה, שתיארו את ימי מלחמת וייטנאם דרך עיני אלו שנשארו מאחור.
עוד כשהייתה בתחילת דרכה, עיקר תעשיית הסרטים הייתה בידי ה[[ארצות הברית|אמריקאים]]. כבר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] 90% מהסרטים ה[[בריטניה|בריטים]] ושני שלישים מהסרטים ב[[צרפת]] ו[[איטליה]] נוצרו בארצות הברית. כמו כן, בארצות הברית התפתח ה"[[דרייב אין]]" (drive in) שבו מקרינים סרט ב[[חנייה]] והצופים יושבים ברכביהם וצופים. מאז סוף המאה ה-20, החל מספר מתחמי הדרייב-אין לקטון באופן ניכר מול עלייה במכירות מערכות "קולנוע ביתי".
 
בזמן ה[[ראינוע]], הבדלי שפה שבין ארץ לאחרת לא היוו מגבלה מכיוון שהסרטים היו אילמים. מדי פעם, כשנוצר צורך, היו מקרינים במקביל לסרט כותרות (במעין שלט נלווה) וכשרצו להקרין סרט בארץ אחרת, החליפו את הכותרות לשפה המדוברת באותה ארץ.
 
[[הוליווד]] ידועה כמרכז הפקות הסרטים העולמי. לאחר שהוקם האולפן הראשון בהוליווד בשנת [[1911]] וכן גל האולפנים אחריו, עברה הוליווד תנופה ושגשוג כלכלי והפכה למרכז עולמי ליצירת סרטים. עם הזמן נתקלה התעשייה בהוליווד בקשיים כירידת הביקוש בזמן ה[[טלוויזיה]], התייקרות הפקת הסרטים וקשיים בינלאומיים ממדינות אחרות שרצן לעודד את תעשיית הסרטים אצלן. לחברות הסרטים הגדולות ישנה שליטה במגוון נושאים חוץ מהפקת הסרטים כ[[מוזיקה]], [[ערוץ טלוויזיה|ערוצי טלוויזיה]] והפצה, מה שמחזק את החברות ואת היכולות שלהן. ל[[חברת וולט דיסני]], למשל, יש [[ערוץ טלוויזיה]] משלהם. ה[[טלוויזיה]] פגעה בתעשיית הקולנוע, והקטינה את ה[[ביקוש]] ל[[בית קולנוע|בתי הקולנוע]]. עם זאת, למפיקי הסרטים נוסף רווח לאור העובדה שלערוצי הטלוויזיה נדרשים חומרים לשידור בכמויות גדולות. בנוסף, כדי לחסוך בהוצאות התמלוגים, רכשו ערוצי הטלוויזיה סרטים ישנים שכבר אינם בקולנוע.
בשנת [[1986 בקולנוע|1986]] הוקמה חברת [[פיקסאר]] הנחשבת לחלוצת האנימציה הדיגיטלית{{הערה|{{nrg||אולפני פיקסאר זכו בפרס מפעל חיים|939/234|7 בספטמבר 2009|47|1}}}}.
 
הגרפיקה התלת-ממדית לא צדה את עינה של [[הוליווד]] אלא רק בשנת [[1989 בקולנוע|1989]], כאשר יצא לאקרנים סרטו של [[ג'יימס קמרון]] "מצולות" וזכה ב[[פרס אוסקר]] בקטגוריית [[אפקטים מיוחדים בקולנוע|האפקטים המיוחדים]]. חברת [[Industrial Light & Magic]] יצרה אפקטים ויזואלים מרשימים לאותה תקופה, כאשר הבולט ביניהםבהם היה היצור התת-ימי שהוצג בסרט. ה-CGI הוסיף והדהים כאשר בשנת [[1991 בקולנוע|1991]] יצא הסרט "[[שליחות קטלנית 2]]" ובו נראתה טכנולוגיית ה[[מורפינג]] של המחסל T-1000. גם סרט זה זכה באוסקר בקטגוריית האפקטים. גרפיקת CGI דו-ממדית צברה תאוצה גם בסרטי [[אנימציה]] קלאסית עכשוויים, מה שהעצים את תחושת האיורים שצוירו באופן ידני, כדוגמת סצנת אולם הריקודים בסרט "[[היפה והחיה]]".
 
פריצת הדרך הושגה בשנת [[1993 בקולנוע|1993]], כאשר דמויות CGI של [[דינוזאור]]ים שולבו בסצינות עם בני אדם בסרט "[[פארק היורה]]". הדבר סימן את מעברה של הוליווד מטכנולוגיית [[סטופ מושן]] לטכניקות דיגיטליות. בשנה שאחרי, אפקטים מיוחדים שומשו לצורך הסרט "[[פורסט גאמפ]]", ביניהםבהם הסרה דיגיטלית של רגליו של השחקן [[גארי סיניז]], פיצוץ [[נפלם]], כדור [[פינג פונג]] מהיר במיוחד והכנסתו הדיגיטלית של השחקן [[טום הנקס]] לתוך מספר אירועים היסטוריים.
 
בשנת [[1993 בקולנוע|1993]], [[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] ה[[מדע בדיוני]]ת "[[בבילון 5]]" הייתה הראשונה שהשתמשה במודלים ובאפקטים ממוחשבים בניגוד לשימוש במיניאטורות ובדגמים כפי שהיה נפוץ עד כה. שנת [[1995 בקולנוע|1995]] הביאה ליציאת הסרט "[[צעצוע של סיפור]]" וגם להקמתם של מספר אולפני אנימציה בנוסף ל-ILM ופיקסר, כאשר המפורסמת שבהם היא Weta Digital, שעמדה בראש יצירת האפקטים של סרטים מובילים כדוגמת "[[שר הטבעות (טרילוגיית סרטים)|סדרת סרטי שר הטבעות]]", "[[סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים]]" והמשכו "[[סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן]]" ו"[[קינג קונג]]" המחודש.
==קולנוע בישראל==
{{ערך מורחב|ערכים=[[קולנוע ישראלי]] ו[[היסטוריה של הקולנוע הישראלי]]}}
מתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ועד היום, התפתחה ב[[ישראל]] תעשיית קולנוע עירנית, איכותית ומשגשגת. תעשיית הקולנוע ייצרה במהלך שנותיה מאות [[סרט קולנוע|סרטים]] במגוון סגנונות ובמגוון [[ז'אנר]]ים ביניהםבהם סרטי [[דרמה]], [[קומדיה|קומדיות]], [[סרט תיעודי|סרטים תיעודיים]] וסרטים קצרים. רבים מהם זכו להערכה בארץ ובעולם. התעשייה עצמה ידעה עליות וירידות, אך במשך שנים רבות, ידע ה[[קולנוע ישראלי|קולנוע הישראלי]] למשוך מאות אלפי צופים ל[[בית קולנוע|בתי הקולנוע]] ולייצג את ישראל בכבוד בתחרויות וב[[פסטיבל קולנוע|פסטיבלים]] ברחבי העולם. תעשיית הקולנוע בישראל ידועה בעיסוק שלה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בנושאים חברתיים וסוציו-אקונומיים, ובחברה הישראלית.
 
===היסטוריה===
 
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הרבו ליצור בארץ סרטים בסוגה שנקראה "[[סרט בורקס|סרטי בורקס]]". סרטים אלו הצליחו בקופות אך לא זכו לביקורות אוהדות. סרטים אלו לרוב היו [[קומדיה|קומדיות]] עממיות או [[מלודרמה|מלודרמות]] רגשניות. הנושא המרכזי ברוב סרטי הבורקס היה התנגשות בין מעמדות ועדות שונות, בעיקר על רקע רומנטי. הסרטים באותה התקופה החלו לבטא את השינויים שעברה החברה הישראלית לאחר [[מלחמת יום כיפור]], בירידת קרנן של המיתוסים ה[[ציונות|ציוניים]], ובמעבר מחברה שיתופית וחלוצית לעבר התרכזות במימד האישי. הדמויות שהוצגו בסרטים אלה היו מנוגדות באופיין לדמותו של ה"[[צבר (סלנג)|צבר]]" האידאליסט כפי שהוצג בסרטי שנות החמישים והשישים. כך, צעירים "צברים" תוארו בסרטי הפולחן כמרוכזים אך ורק בעולמם האישי, ואפילו חיילי [[צה"ל]] ומפקדיו תוארו כדמויות נלעגות בסרט הפולחן "[[גבעת חלפון אינה עונה]]".
מלבד סרטי הבורקס, הייתה בשנים אלו גם יצירה קולנועית ייחודית ואיכותית, בהם של יוצרי זרם "הרגישות החדשה" שיצרו קולנוע אמנותי חברתי.
 
[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הביאו להתרחקות של הקהל הישראלי מבתי הקולנוע. כמו כן, התקציב הממשלתי לתעשיית הקולנוע היה דל ביותר, דבר שהקשה על יצירת סרטים חדשים ואיכותיים.