אמהות פלאסה דה מאז'ו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TMagen (שיחה | תרומות)
מ ←‏היסטוריה: תיקון קישור
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Madres de Plaza de Mayo (1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|המטפחת הלבנה, סמלן של האמהות, מצוירמצוירת על רצפת כיכר דה מאז'ו]]
'''האמהות מכיכר דה מאז'ו''' (ב[[ספרדית]]: '''Madres de Plaza de Mayo''') הוא שמו של ארגון [[אמא|אמהות]] [[ארגנטינה|ארגנטינאיות]] שילדיהן נעלמו במהלך [[המלחמה המלוכלכת]], בתקופת שלטונה שלשלטון ה[[חונטה צבאית|חונטה הצבאית]] במדינה, בין השנים [[1976]] לו-[[1983]].
 
==היסטוריה==
ב-[[30 באפריל]] [[1977]] נאספו 14 נשים ב[[פלסה דה מאז'ו]], מול משכן [[נשיא ארגנטינה|נשיאי ארגנטינה]], ה[[קאסה רוסאדה]], במחאה על כך שבניהן נעלמו במהלך החודשים הקודמים, מבלי שקיבלו מידע אודות גורלם. הדבר נעשה בניגוד להוראות המשטרה, שאסרו על התקהלויות של למעלהמעל מ-3 בני אדםאנשים. ה[[עיתונות]] לא הורשתה לסקר את ה[[הפגנה]], אך השמועה על קיומה עברה מפה לאוזן, ובשבוע שלאחר מכן הצטרפו להפגנה אמהות נוספות. בשבוע השלישי, החליטו האמהות על קיום עצרת מחאה מדי יום חמישי בין 15:30 ל-16:00. בעצרות שקיימו,הראשונות עמדושקוימו בתחילההאמהות עמדו דוממות, ובעצרותאך בעצרות הבאות הן החלו לצעוד, בשקט, סביב פסל ה-Pirámide de Mayo שבמרכז הכיכר, המהווה סמל ל[[חירות האדם|חירות]]. בהמשך, החלו הנשים ללבוש [[מטפחת|מטפחות]] לבנות, העשויות מבד ששימש בעבר לחיתולי תינוקות, כסמל לנעלמים. מטפחות אלה היו לסמלן המובהק מאז.
 
בין ה-[[10 בדצמבר|10]] ל-[[12 בדצמבר]] של אותה שנה נחטפו והועלמו גם שלוש ממייסדות הארגון, [[אסתר בז'סטרינו]], [[אסוסנה ויז'פלור]] ו[[מריה פונסה דה ביאנקו]]. השלטונות קיוו בדרך זו להביאלשים להפסקתקץ פעילותלפעילות הארגוןארגון האמהות, אך היאזו נמשכההמשיכה כסדרה גם לאחר מכן. בראשית שנות ה-80 השתתפו בעצרות מדי יום חמישי בין 300 ל-400 אמהות.
 
במהלך [[מונדיאל 1978]] שנערך בארגנטינה, ביקרו במדינה עיתונאים זרים רבים. כמה מהם ראיינו את האמהות, וסיפורן נחשף בעולםלעולם. בעקבות חשיפה זו, הן יצאו בשנים שלאחר מכן למדינות אירופה ול[[ארצות הברית]], כדיבמטרה לקדם את מטרותיהןעניינן. חלק מהנסיעות מומנו בידי [[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי]]. ב[[הולנד]] הוקם ארגון אמהות שסייע להן כלכלית, בין היתר ברכישת מבנים לשםלצורך הקמת סניפים נוספים.
 
ב-[[1983]] הגיע שלטון החונטה הצבאית לקצו, ובבחירות ה[[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] שנערכו במדינה נבחר כנשיא [[ראול אלפונסין]]. האמהות, שקיוו שכעת יוכלו לראות מעתה את ילדיהן, ואםאו אם מתו, יוכלו- לפחות לגלות מה עלה בגורלם, נכזבו. לאחר פגישה שנערכה עם אלפונסין ב-[[24 ביוני]], ושהסתיימהשהסתיימה ללאבלא תוצאותכלום, סירבו כמה מהן לפנות את הבניין, והן נותרו בו למשך כמה ימים.
 
[[קובץ:Madres pza de mayo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האמהות בפגישה עם נשיא ארגנטינה, נסטור קירשנר, ב-2005]]
ב-[[1986]] חל פילוג בתנועה. הפלג העיקרי, ה-Asociación de Madres de Plaza de Mayo ("אגודת אמהות פלסהכיכר דה מאז'ומאיו"), המשיך במצעדי המחאה בכיכרבמקום מדי יום חמישי, בדרישה שהממשלה תפעל למציאת הנעלמים, ולנטילת אחריות למעשים שנעשו. הפלג השני, ה-Madres de Plaza de Mayo Línea Fundadora ("אמהות פלסהכיכר דה מאז'ומאיו - שורת המייסדות"), הקדיש את מרצו לקידום [[חקיקה]] והעמדה לדין של אנשי הצבאהחונטה שהיוהצבאית אחראיםהאחראים להיעלמויותלהיעלמות הבנים.
 
ב-[[1992]] הוענק לאגודת האמהות [[פרס סחרוב לחופש המחשבה]], וב-[[1999]] זכו ב[[פרס האו"ם לחינוך לשלום]].
 
ב-[[26 בינואר]] [[2006]], במהלך כהונתו של [[נסטור קירשנר]] כנשיא ארגנטינה, הודיעה יו"ר אגודת האמהות, [[אבה דה בונפיני]] כי "אין להן עוד אויב בממשלה", וכי הפגנות המחאה ייפסקו. יחד עם זאת, המשיכו המצעדים מדי יום חמישי, כמצעדיםכמחווה לזכרם של הנעלמים.
 
==קישורים חיצוניים==