החמישייה הקאמרית – הבדלי גרסאות

[[מדרוג (רייטינג)|אחוזי הצפייה]] בתוכנית היו נמוכים יחסית לתוכניות הומור אחרות ששודרו באותה תקופה, כגון [[הקומדי סטור]] שפנתה לקהל צעיר יותר. מכיוון שהמסר של המערכונים היה במקרים מרובים מרומז או מעורפל, לא תמיד היה הסגנון נגיש לאוכלוסייה הרחבה. כמו כן, הגישה הפרובוקטיבית של התוכנית לעיסוק בתכנים שנויים במחלוקת או באופן בוטה, נתפשו כפוגעניים על ידי חלקים מהאוכלוסייה. מערכונים רבים עסקו בנושאים פוליטיים, ואישים מציבור ה[[מתנחלים]] ו[[דתיים לאומיים|הדתיים הלאומיים]] התלוננו כי ציבור זה מוצג בתוכנית באופן שלילי.

עם זאת, הייתה לתוכנית השפעה חברתית מתגברת וארוכת טווח, ולימים הייתה ל[[סרט פולחן|סדרת קאלט]]. מערכונים ומושגים רבים ממנה הפכו לביטויים שגורים או מושאי השוואה בשיח התרבותי, כמו גם מטבעות לשון ("קאטצ' פרייז") בהקשרים הומוריסטיים (למשל, "הוא היה סקפטי", "אני רק מראה שאפשר", "סְמוֹל קַנְטְרִי מוקפת אויבים").{{הערה|1=[[רוביק רוזנטל]], [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/046/267.html הם היו סקפטיים: החמישייה הקאמרית, ההיבט הלשוני], באתר [[nrg מעריב]], 28 בינואר 2010|שם=רוזנטל}} עד היום נחשבת החמישייה הקאמרית לאחת מסדרות הקאלט החשובות שהיו בישראל, ומושגים ממנה מופיעים בהקשרי שיח תרבותיים או פוליטיים.{{הערה|דוגמה מהעיתונות: {{הארץ|יוסי ורטר|מופע הקרתנות וההתקרבנות בכנסת שבר שיאים של גיחוך ובושה|1.2243000|13 בפברואר 2014}}}}