יהודה שמחה ולדמן

::::אני לא מבין למה אני "מבלבל" אותך (כלשונך), בזה שאני משתדל לדייק בדבריי. אדרבא, אילו כתבתי "מרוכב" במקום "לא ממשי", אז זה היה עלול לבלבל כל מתמטיקאי מצוי - וממילא גם אותך לכאורה (בהנחה שאתה מתמטיקאי מצוי), שהרי כל מספר ממשי - הוא גם מרוכב (אבל לא כל מספר מרוכב הוא ממשי). למשל, בתגובתי מאתמול כתבתי לך: "ברגע שתציג לי משוואה - בעלת מקדמים (ממשיים) נתונים מראש - ובעלת פתרונות ממשיים בלבד, אז כדי שאגיע לפתרונות הממשיים הללו - אני לא צריך להשתמש במספרים ''לא ממשיים'''". שים לב, שבכוונה כתבתי "לא ממשיים": אילו במקום זה כתבתי "מרוכבים", אז מה שכתבתי - לא היה נכון (שהרי בכל מקרה צריך להשתמש במספרים מרוכבים, כגון במספרים ממשיים - שכאמור הם מרוכבים).

::::אני גם לא מבין, איזה טעות מצאת בנוסח "אין שום משוואה קובית - בעלת מקדמים ממשיים - שאף פתרון שלה אינו ממשי", ומה בכלל ההבדל הסמנטי - בין הנוסח שלי - לבין הנוסח שהיצעת: "אין שום משוואה קובית - בעלת מקדמים ממשיים - שכל פתרון שלה אינו ממשי". תן דעתך לכך, שהפירוש של "אף פתרון אינו ממשי" - הוא: no solution is real, בעוד שהפירוש של "כל פתרון אינו ממשי" - הוא: every solution is not real (שאגב זה היינו הך כמו every solution is unreal). עכשיו אני שואל אותך: האם בכלל יש הבדל סמנטי בין להגיד no solution is real (כלומר "אף פתרון אינו ממשי"), לבין להגיד every solution is not real (כלומר "כל פתרון אינו ממשי")? הואיל ובאנגלית זאת אותה המשמעות, אז גם בעברית זאת אותה המשמעות.