הפרעת דה-פרסונליזציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1|, , |
הוספתי דוגמא אודות קטמין שהינו חומר הרדמה וטרינרי המשמש כסם מסיבות. ידוע בהשראת תחושת ניתוק מהעצמי כאילו האדם צופה בעצמו מן הצד. , הרחבה |
||
שורה 9:
בעבר נחשבו הפרעת דה פרסונליזציה ודה ראליזציה להפרעות נפרדות. כיום, ב DSM 5 וכן במדריך האבחנות הפסיכיאטריות של ארגון הבריאות העולמי, הפרעת דה פרסונליזציה ודה ראליזציה נחשבות להפרעה אחת הנקראת "הפרעת דה-פרסונליזציה/דה ראליזציה".
אנשים רבים יכולים לחוות חוויה של דה-פרסונליזציה, למשל על רקע מצבים רפואיים מסוימים ([[פגיעת ראש]] המלווה ב[[זעזוע מוח]]), על רקע שימוש בתרופות שונות או [[חומר פסיכואקטיבי|סמי-רחוב]] כמו אקסטזי ([[MDMA]]), קטמין (חומר הרדמה וטרינרי המשמש גם כסם מסיבות) או על רקע אירועי חיים טראומטיים, במרבית המקרים הללו האפיזודה הדיסוציאטיבית תחלוף מאליה. ההפרעה המלאה מתפתחת כאשר האדם חווה מצבים דיסוציאטיביים כאלו שוב ושוב,או באופן מתמשך, גם זמן רב לאחר שהגירוי הראשוני חלף.
אדם הסובל מהפרעה זו נמצא בקשר תקין עם המציאות, כלומר הוא יוכל להגיב לשאלות ולתקשר בצורה נורמלית עם סביבתו. עובדה זאת יכולה להטריד את הסובלים מההפרעה; המשפחה והחברים לא מרגישים שמשהו לא בסדר כי לרוב קורבן ההפרעה משתדל להסוות זאת ולהיראות כאילו הכל מתנהל כרגיל. בעוד ההפרעה קשה מאוד למתמודדים איתה, הסובלים מדה-פרסונליזציה לא מהווים סכנה לציבור כי [[בוחן מציאות|בוחן המציאות]] שלהם תקין.
| |||