יהושע שוורץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12:
|הערות=
}}
'''יהושע שוורץ''' (נולד בניו יורק ב-[[15 ביוני]] [[1952]]) הוא [[היסטוריון]] ומשמש כ[[פרופסור]] ל[[גאוגרפיה היסטורית]] של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית-ביזאנטית [[המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן|במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) ב[[אוניברסיטתבאוניברסיטת בר-אילן.]]. הוא משמש גם כראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים.
 
==ביוגרפיה==
את לימודי התואר הראשון עשה שוורץ ב[[ישיבה יוניברסיטי]] וסיים ב-1974. באותה שנה הוא עלה לישראל והחל לימודי תואר שני ושלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל שב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]. את המ.א. סיים ב-1977 וכתב על עליה מבבל בתקופת האמוראים ואת הדוקטוראט סיים ב-1981 וכתב על "תולדות היישוב היהודי בדרום יהודה אחרי מלחמת בר-כוכבא עד הכיבוש הערבי". את שני התארים עשה בהנחיית פרופ' [[שמואל ספראי]].
 
שוורץ החל ללמד במחלקה ללימודי ארץ-ישראל בבר-אילן (היום לימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה) ב-1979 ונתמנה לדרגת מרצה ב-1981. ב-1986 הפך מרצה-בכיר, ב-1991 פרופסור חבר וב-1996 הועלה שוורץ לדרגת פרופסור מן המניין. שוורץ שימש כראש [[המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן|המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה]] (1992–1994), כדיקן הפקולטה למדעי היהדות (2001–2005), כראש המרכז ללימודי יסוד ביהדות (2007–2013), כיו"ר ועדת הספריות של האוניברסיטה, כחבר הוועדה המרכזת של הסינט ובעוד תפקידים רבים אחרים.
 
שוורץ מתמחה בתולדות היישוב בארץ-ישראל ב[[תקופת בית שני]] וב[[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] וספרו "היישוב היהודי ביהודה אחרי מלחמת בר-כוכבא עד הכיבוש הערבי" זכה ב[[פרס יצחק בן-צבי]] לשנת תש"ן (1990). הוא עוסק גם בתולדות ירושלים, בחקר התרבות החומרית של ארץ-ישראל בעת העתיקה, בתולדות היישוב הנוצרי בארץ-ישראל בתקופה הביזאנטית ועוד.