ראשי תיבות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 79.177.15.80 (שיחה) לעריכה האחרונה של ביקורת |
|||
שורה 9:
* ב[[אנגלית]], שפה גרמאנית הנכתבת ב[[אלפבית לטיני|אותיות לטיניות]]: [[איידס]] - AIDS - acquired immune deficiency syndrome, או [[אמפטמין]] - Amphetamine - alpha-methyl-phenethylamine.
* ברומנית, שפה לטינית: "וכולי" - ș.a.m.d. - și așa mai departe, או M. Ap. N. - Ministerul Apărării Naționale (משרד ההגנה הלאומי), או קיצורים המכילים שתי אותיות מתוך מילה (למשל מחוז מרמורש מסומן MM, מחוז [[בראשוב]] מסומן BV וכך הלאה).
* ב[[רוסית]], שפה סלאבית/קירילית: [[מאיץ LHC]] נקרא בא"ק - БАК - Большой адронный коллайдер, או למשל [[קומסומול]] ("קומוניסטיצ'סקי סויוז מולודיוז'י", איחוד הנוער הקומוניסטי) הנכתב כמילה באותיות קטנות комсомол — коммунистический союз
==הגייתם של ראשי תיבות==
מקובלות שלוש דרכים שונות להגיית ראשי התיבות:
* בדרך כלל לא מבטאים את ראשי התיבות כמילה, אלא קוראים אותם לפי המילים המסתתרות מאחוריהם, כלומר, ראשי התיבות הם קיצור המשמש לכתיבה, אך לא לדיבור. דוגמה: ראשי התיבות "סו"ס" מבוטאים "סוף-סוף".
* לעתים הופכים ראשי התיבות למילה עצמאית, המבוטאת בהתאם, כגון [[חז"ל|חז"ל (חכמינו זיכרונם לברכה)]], [[דין וחשבון (מסמך)|דו"ח (דין וחשבון)]]. שיטה זו נפוצה במיוחד בראשי תיבות שנוצרו ב[[צה"ל]]. הגייתם של ראשי תיבות כמילה עצמאית נפוצה גם כאשר ראשי התיבות הם שמו של אדם, כגון ה[[רמב"ם]], [[רש"י]]. דוגמה קיצונית היא המילה [[תפוז]], שבה הושמטו הגרשיים המסמנים שאלה ראשי תיבות של "תפוח זהב".
* הגיית כל אחת מהאותיות המרכיבות את ראשי התיבות. דוגמה: "'''[[מ"פ]]'''" (קרי: מם פא), שפירושו '''מ'''פקד '''פ'''לוגה.
* שילוב של שתי השיטות הקודמות. דוגמה: [[CD-ROM]] מבוטא "סי די רום".
השימוש בראשי תיבות מקובל בשפות רבות, ואף דרכי הגייתם האמורות לעיל יפות לא רק לשפה העברית. דוגמאות:
* [[NATO]] (ראשי תיבות של North Atlantic Treaty Organization) - ראשי התיבות נהגים כמילה עצמאית.
* [[HTML]] (ראשי תיבות של HyperText Markup Language) - הוגים את כל אחת מהאותיות המרכיבות את ראשי התיבות.
* [[IEEE]] (ראשי תיבות של Institute of Electrical and Electronics Engineers) - האותיות המרכיבות את ראשי התיבות נהגות בדרך מיוחדת: איי טריפל אי.
==בעברית==
ראשי תיבות בעברית ידועים כבר ב[[תלמוד]]. כך לדוגמה הם מביאים ({{בבלי|שבת|קה|ב}}) לדוגמה את סיפורו של [[שמעי בן גרא]] שקילל את [[דוד המלך]], וכאשר דוד אמר עליו ששמעי קללו "קללה נמרצת", דורשים חכמי התלמוד את המילה "נמרצת" כראשי תיבות ל '''נ'''ואף, '''מ'''ואבי, '''ר'''וצח, '''צ'''ורר, '''ת'''ועבה.
יהודים השתמשו בראשי תיבות גם לציון [[שם משפחה|שמות משפחה]] של אנשים ממוצא של [[שבט לוי]], שנחשב לייחוס מכובד, כמו אזולא"י ('''א'''שה '''ז'''ונה '''ו'''חללה '''לא''' '''י'''קחו), כ"ץ ('''כ'''הן '''צ'''דק), סג"ל ('''סג'''ן '''ל'''ויה), בלו"ך ('''ב'''ני '''לו'''י '''כ'''ולנו) ועוד רבים.
מורי הלכה במהלך הדורות כונו פעמים רבות בראשי התיבות של שמם, למשל [[רמב"ם]] - ראשי תיבות '''ר'''בי '''מ'''שה '''ב'''ן '''מ'''ימון, [[רמב"ן]] - ראשי תיבות של '''ר'''בי '''מ'''שה '''ב'''ן '''נ'''חמן.
===כללי כתיב לראשי תיבות===
* ראשי תיבות יסומנו בגרשיים ולא בנקודות (צה"ל ולא צ.ה.ל).
* כאשר ראשי התיבות מורכבים משתי מילים, נהוג לעתים לקחת שתי אותיות מהמילה הראשונה ואחת מהשנייה, לדוגמה: '''עו'''רך '''ד'''ין. כאשר יש יותר משתי מילים נהוג לקחת אות ראשונה מכל מילה: '''ח'''כמינו '''ז'''כרם '''ל'''ברכה.
* נהוג לחרוג מהכללים בחלק מהמקרים על מנת שראשי התיבות יישמעו טוב יותר: '''סוף''' '''ש'''בוע (סופ"ש).
* ראשי תיבות הנהגים כמילה אחת ומסתיימים באותיות כמנפ"צ ייכתבו באות סופית ([[תנ"ך]] ולא תנ"כ), אלא אם כן האות נהגית כדגושה; במקרה זה תיכתב בכל זאת כאות רגילה ([[שב"כ]], [[יעקב משה חרל"פ|חרל"פ]]). לפי ה[[בלשן|בלשנים]], יש לכתוב "[[מס ערך מוסף|מע"ם]]" ולא "מע"מ", אך הרוב, כולל [[רשות המסים]], כותבים "מע"מ". אם ראשי התיבות אינם נהגים כמילה אחת, אותיות כמנפ"צ ייכתבו באופן רגיל (ק"מ, אחה"צ, רה"מ).
* כאשר ראשי תיבות הנהגים כמילה מתייחסים לאישה, ממליצה [[האקדמיה ללשון העברית]] להצמיד להם את סיומת הנקבה, למשל: מנכ"לית (מנהלת כללית).
* כאשר ראשי תיבות נהגים כמילה, מתירה [[האקדמיה ללשון העברית]] להתייחס אליהם כזכר או כנקבה, כרצון הדובר. דוגמה: שתי הצורות הבאות תקינות: 'ד"ש חם' ו'ד"ש חמה'.
* כאשר ראשי התיבות נכתבים בהטיה, הגרשיים אינם זזים ממקומם, אלא נשארים במקום המתאים לצורת היחיד. דוגמאות: קורס מ"כים (צורת היחיד היא מ"כ), [[אדמו"ר]]י (ולא אדמור"י, כי צורת היחיד היא אדמו"ר).
* ראשי תיבות מתורגמים מאנגלית ייכתבו על פי צורת הגייתם. רבים נוהגים להפריד בין האותיות בנקודות, אף שאלה אינן מופיעות במקור, למשל: אן.בי.איי ([[ליגת ה-NBA|NBA]]), סי.אן.אן. ([[CNN]]) וכו'. [[האקדמיה ללשון העברית]] מורה להפריד בין האותיות באמצעות [[מקף]], למשל אן־בי־איי. בהתאם לכך, [[IBM]] ראוי לתרגם איי־בי־אם ולא יב"מ (אך את שם הסניף הישראלי{{הערה|1=[http://www.ibm.com/ibm/il/ אודות יבמ], באתר יבמ ישראל}} שלה כותבת החברה בצורה "יבמ"), NASDAQ יתורגם [[נאסד"ק|נאסדק]] ולא נאסד"ק.
==השימוש בראשי תיבות==
השימוש בראשי תיבות בא לאפשר כתיבה מהירה יותר, בעת כתיבה ב[[כתב יד (כתב)|כתב יד]] וגם בעת כתיבה ב[[מעבד תמלילים]].
באתרי שיחה ([[צ'אט]]) וב[[פורום (אינטרנט)|פורומים]] ב[[אינטרנט]] יש חשיבות רבה למהירות הכתיבה, כבסיס לקיום דיאלוג רצוף. כתוצאה מכך התפתחו, כחלק מ[[תרבות האינטרנט]], ראשי תיבות מיוחדים למטרה זו. רבים מראשי התיבות נוצרו בשיטות המקובלות, למשל LOL - Laughing Out Loud. טכניקה ייחודית לאינטרנט ליצירת ראשי תיבות היא שימוש בצורה שבה נהגות אותיות או ספרות. ראשי התיבות 2B פירושם To be.
שימוש בראשי תיבות בשיחה מתאים כאשר המשתתפים בשיחה הם בעלי רקע אחיד המאפשר לכולם להבין את משמעות ראשי התיבות. לדוגמה, קבוצת יוצאי צבא ישראליים יכולים לשוחח ביניהם בראשי תיבות צה"ליים. אבל כאשר המשתתפים בשיחה אינם בעלי רקע הומוגני, המאפשר לכולם להבין את משמעות ראשי התיבות, אזי שימוש בראשי תיבות ימנע מחלק מהמאזינים להבין את הנאמר והשימוש בהם אף עלול להתפרש כהתנהגות בלתי חברתית.
שימוש בראשי תיבות בכתיבה מתאים כאשר המסמך הנכתב מיועד לעיניהם של קוראים שיוכלו לפענח בקלות את ראשי התיבות. לדוגמה, במכתב בין רבנים נמצאו ה[[wikt:ר"ת|ר"ת]] (ראשי תיבות) הבאים:
*[[wikt:אבד"ק|אבד"ק]] (אב [[בית דין רבני|בית דין]] קהילת...)
*[[wikt:ער"ח|ער"ח]] (ערב [[ראש חודש]])
*[[wikt:נ"י|נ"י]] (נרו יאיר)
*[[wikt:קלב"מ|קלב"מ]] (קים ליה בדרבה מיניה - מונח ב[[ארמית]] שמקורו ב[[גמרא]])
*[[wikt:עכ"ז|עכ"ז]] (עם כל זאת)
*[[wikt:ואכמ"ל|ואכמ"ל]] (ואין כאן מקום להאריך)
*[[wikt:הדו"ש|הדו"ש]] (הדורש שלומו)
*[[wikt:הרי"מ|הרי"מ]] (ה[[רב]] [[יצחק מאיר אלתר|יצחק מאיר]])
מובן שמי שאינו בעל רקע מתאים יתקשה בפענוח הנכתב. לכן, כאשר כותבים מסמך המיועד לקוראים שאינם בעלי רקע משותף המתאים לפענוח ראשי התיבות, כדאי להימנע משימוש בהם, או לחלופין לכתוב בסוגריים אחרי המופע הראשון של ראשי התיבות במסמך את פירושם. לדוגמה, במסמך המיועד לעיני ציבור כללי, שאינו מורכב כולו ממשפטנים, נכתוב [[wikt:בד"ע|בד"ע]] ([[בית הדין לעבודה]]). כאשר הטקסט נכתב למומחים בנושא, כתיבת המושגים בצורתם המלאה (במקום בראשי תיבות) עלולה דווקא להעיק על הקורא.
==ראשי תיבות כעזר זיכרון==
הנוטריקון עוזר לזכור משפט הכולל מכלול של כמה שמות, לדוגמה: 12 אבני ה[[חושן]] מתוארים בראשי־התיבות "פי תשאל: נס אשיב": פ-יטדה, י-שפה, ת-רשיש, ש-בו, א-ודם, ל-שם, נ-ופך, ס-פיר, א-חלמה, ש-והם, י-הלום, ב-רקת.{{ש}}
המשפט גם מלמד על המהות של תפקיד אבני החושן: עם ישראל היה שואל את פי השם שאלה – ובדרך [[נס|נסית]] היה מקבל תשובה על האבנים שהיו מתנוצצות.
התייחסות מפורשת לראשי תיבות כ[[עזר זיכרון]] מופיעה ב[[הגדה של פסח]]: "רבי יהודה היה נותן בהם [[סימנים (תלמוד)|סימנים]]: דצ"ך עד"ש באח"ב", כאמצעי לזכירת [[עשר המכות]] לפי סדרן.
==ראשי תיבות בדיעבד==
{{ערך מורחב|ראשי תיבות בדיעבד}}
מטבע בריאתם, ראשי תיבות נוצרים ככתיב מקוצר למילים אחדות. לעתים התהליך הוא הפוך, ומילה מסוימת מתפרשת כראשי תיבות זמן רב לאחר שנוצרה ונקבעה משמעותה. דוגמאות:
* למילה "[[שבת]]" הוצעו ראשי התיבות "'''ש'''ינה '''ב'''שבת '''ת'''ענוג".
* המילה "[[תיקו]]" מופיעה ב[[תלמוד]] כמילה [[ארמית]] שמקורה במילה "תיקום" (תעמוד), כלומר תעמוד השאלה ולא תוכרע. בפירוש ה[[תוספות יום טוב]] ל[[מסכת עדיות]] (ח, ז) נדרשה המילה כראשי תיבות של "[[אליהו הנביא|'''ת'''שבי]] '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''בעיות".
* שנתיים לאחר הקמתו של ה[[מושב]] [[זרעית]] שונה שמו לכפר רוזנוולד, על שמו של נדבן [[יהודי]]-[[ארצות הברית|אמריקאי]], ויליאם רוזנוולד. השם הלועזי עורר התנגדות עזה של התושבים, ולכן הציע [[יהודה זיו]], יושב ראש [[ועדת השמות הממשלתית]], לקבוע כי זרעית פירושו '''ז'''כר '''ר'''וזנוולד '''ע'''מנו '''י'''שאר '''ת'''מיד.{{הערה|{{בשבע|עדי גרסיאל|בוא שם עברי|4293|5 במאי 2005}}}}
| |||